פרק 5 ~אמא~
"אמא!, תזהרי!", צרחתי כשראיתי את הבנאדם שולף אקדח מול אימי ויורה שלוש יריות ישר לתוך בטנה של אימי.
"לונה תברחי!", צעקה אלי אימי, לא איך אני יכולה להשאיר את אמא שלי ככה, הרגלים שלי כאילו מעצמן התחילו לרוץ לכיוון השני.
" את לא תברחי הפעם ילדה קטנה", אמר רוצחה של אימי וירה לעברי.
"לא", הצלחתי לחשוב כשצנחתי ארצה.עייני נפקחו בבת אחת, כולי הייתי מכוסה זיעה קרה, איפה אני?, אחרי שניה נזכרתי אני באחוזה, התחלתי להתנשם בכבדות ושמעתי את דפיקות ליבי כאילו הוא היה תוף שמתנגן לי בשיא הכוח ליד האוזן, אוי לא התחלתי להיכנס להתקף חרדה, קיפלתי את ברכי, חיבקתי אותם עם ידי ושמתי את ראשי עליהם, עצמתי את עייני.
"אחת שתים שלוש, אני לונה וויט", דיברתי אל עצמי והרגעתי את עצמי כמו שאני עושה בכל התקף כזה, ההתקפים האלה התחילו מגיל חמש כשאימי נרצחה, בזכותה אני ניצלתי היא הגנה עלי בגופה.
"ארבע חמש שש", ספרתי את דפיקות הלב שלי, רק אחרי שהגעתי למאתים חמישים ושש ספירות, התחלתי להירגע.
הלוואי שאני הייתי מתה במקום אמא שלי, הרבה זמן לא היו לי את ההתקפים האלה, מגיל שתים עשרה, מאז שאני זוכרת היו לי סיוטים שהוא מוצא אותי ורוצח אותי במליוני דרכים שונות, אם רק לא הייתי כל כך מטומטמת ושוכחת את הפנים של הרוצח, אולי הרוצח של אימי היה מועמד, לדין אבל לא הוא ברח.
אחרי כמה דקות של בהייה ממושכת בברכים שלי, לקחתי את עצמי בידיים, לקחתי מכנס ג'ינס שחור מהארון, גופיה לבנה וחולצה בצבע תכלת, שמתי אותם על המיטה, פתחתי את המים של האמבטיה ונכנסתי לתוכם, המים החמים של האמבטיה הפשירו את שריריי המתוחים, אחרי שהיייה ארוכה במקלחת התחלתי להיות רעבה.
יצאתי מהחדר בחיפוש אחרי משהו לאכול, ירדתי במדרגות שמולם הייתה כניסת האחוזה, מצד שמאל היה חדר וכך גם מצד ימין, בחרתי לבדוק ראשון את החדר שבצד ימין.
נכנסתי לחדר וגופי קפא לגמרי, החדר כולו היה מלא בכלי נגינה, אבל הדבר שהכניס אותי להלם היה הפסנתר הלבן הענקי שעמד באמצע החדר, כשהייתי קטנה למדתי פסנתר, אמא שלי הייתה המורה שלי, אחרי שאימי נרצחה רציתי להפסיק לנגן אבל אבי הכריח אותי להמשיך עד שהגעתי לגיל שתים עשרה שלא יכולתי לסבול את זה יותר, הנגינה הזכירה לי כל כך את אמא שלי, הנגינה הייתה אמא שלי, אין יום שאמא שלי לא ניגנה והמוזיקה מילאה את הבית, אחרי שאמא שלי נרצחה הבית נעשה פתאום שקט וקר.
התקדמתי לעבר הפסנתר כאילו רגלי נשאו אותי מעצמן, התיישבתי על כסא הפסנתר, נגעתי בקלדיי הפסנתר והרגשתי את ההרגשה המוכרת של החמימות, ידיי זזו מעצמן והתחילו לנגן את השיר שכתבתי לאמא שלי ביום שהפסקתי לנגן.
YOU ARE READING
משפחות אסורות
Mystery / Thrillerלונה היא בת של ראש משפחת פשע לשעבר, אביה חזר למוטב אחרי שאימה נרצחה מול עינייה, כולם סביבה מסתירים סודות, מה היא תעשה שאויבו של אביה מעברו חוזר לרדוף אחר המסורת המשפחתית, נואש לשמור על המסורת הוא יעשה הכל, מה לונה יכולה לעשות? מה לונה תעשה כשמכריחים...
