4

416 36 2
                                    

"רואים שיש לך משהו לבחור.. קווין, נכון?" הוא הקניט אותי. זה היה מזמן, וזהו, נגמר. אין לי כלום לקווין יותר. הנדתי בראשי, אבל המבוכה אפפה אותי.

"בינגו!" הוא הצהיר בניצחון. הוא חושב שהוא ניצח, אבל אין פה מה לנצח.

"איי.. הוא לא מבין מה הוא מפספס" הוא ליטף את לחיי ברכות. הורדת את ידו מפני.

"אתה מסריח." הוא הסריח מאלכוהול וסיגריות. הוא גיחך והניד בראשו.

"אני לא מסריח בכלל, יפתי" הוא השיב בביטחון. הנדתי בראשי ונאנחתי.

"מה קרה עם קנדל?" שאלתי, התעניינתי, ובמצבו הנוכחי, כמה שזה רע, נדמה היה שהיה עונה על הכל.

"סתם, סטוץ, היא חיפשה את זה אז נתתי לה את זה." הוא השיב. כמה חוסר רגישות באדם אחד, זה הטריף אותי. הוא חייך חיוך עקום.

"גם ככה אני אדם רע, מה זה משנה?" הוא סינן בכנות. הוא באמת מאמין שהוא אדם רע? וואו. זה כבד.

"אתה עמוק בתוך שטויות, אה?" מלמלתי, לא ידעתי כיצד להגיב. זה לא היה כזה שוק, ובכל זאת די היה שוק.

"אין הגדרה, מותק, אין. תראי לי עוד אדם שרצח את ההורים שלו ולא זוכר כלום מהמקרה." עיני נפערו בהפתעה. לא ידעתי כיצד להגיב. מאיפה הוא הביא את המשפט הזה?.

הוא לא אמור לזכור את המקרה במידה ועשה זאת? ומתי בדיוק הספיק ולמה?.

"למה?" שאלתי, כנראה שעניין קנדל היה כלום ביחס למה שהוא ומי שהוא. לא יכלתי להאמין שאדם כזה הוא כזו מפלצת והוא בכלל לא זוכר את זה. זה נראה לי קצת לא אמין.

"לא יודע. לא זוכר. הדבר היחיד שאני זוכר הוא שעמדתי מחוץ לבית, החולצה שלי עם דם, ויש לי סכין ביד." הוא השיב בקור ובכנות. לא חשבתי שאלכוהול יכול לגרום לאדם להתוודות בדבר כזה, כנראה זה ישב לו הרבה זמן.

"מתי זה היה?" שאלתי. ההתעניינות גברה לי. הדלת נפתחה, אואן נכנס. קפצתי במקומי.

"או ווא העניינים מתחממים בו, אה חברים? להשאיר אתכם לבד?" אואן שאל. הרגשתי נבוכה והנדתי בראשי.

"לא, זה בסדר, אני הולכת." מלמלתי ויצאתי מתחת לזרועו שחיזקה את יציבתו על המשקוף. ירדתי במדרגות ואיתרתי את קווין, שפלרטט בסלון עם בחורה לא מוכרת. תפסתי אותו בפרק כף ידו ומשכתי אותו החוצה. הייתי בסערת רגשות, ואפילו לא ידעתי למה.

אז לא הייתי צריכה להרגיש אשמה על ההקנטה ההיא?

"מה קרה אלכס? אני עסוק-" קטעתי אותו. הבטתי בעיניו, והוא הבין שמשהו לא בסדר. הוא התקרב וחיבק אותי. יכלתי להריח עליו ששתה. הוא הרים את פני ונשק לשפתי.

הייתי בהלם.

ברחתי בהליכה מהירה. הייתי בשוק, כל הערב היה גדול עלי ובכלל לא הייתי במסיבה עצמה. התקדמתי אל עבר הפנימיה, ובשלב מסוים הורדתי את העקבים, כי הקשו עלי לרוץ.

רצתי. השער היה סגור, המפתח כנראה היה אצל האחראי, היה מוקדם מדי לחזור. טיפסתי על השער, מה שלא התאים לי בכלל, והלכתי להתקלח. כשיצאתי לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה.

שכבתי במיטה על הצד במשך מספר שעות. לא הייתי עייפה.

שמעתי את צעדי האנשים החוזרים מהמסיבה, ובשלב מסוים הדלת של החדר נסגרה.

זוג זרועות חמות ושריריות עטפו את גופי, ונשימה חמה הדפה בעורפי. הרגשתי רגועה, ובטוחה.

ובאותו הרגע, עצמתי עיני ונרדמתי.


Inlove With A Killer|מאוהבת ברוצחWhere stories live. Discover now