ישבתי על המיטה. השעה הייתה שמונה וחצי.
הוא אמר שהוא בא בשמונה. לא יכול להיות שהוא מאחר כל כך...
פתאום שמעתי צפצוף של מכונית. רצתי אל החלון. כמובן, פורד אדומה חיכתה לי. הפנים המוכרות יצאו מן החלון.
״את באה?״
לקחתי את התיק השחור שלי, ונעלתי את הבית בפעם האחרונה. הסתכלתי על השמיים. ריקים מכוכבים.
********************************
״ג׳יין. ג׳יין. ג׳יין!״
קמתי במכה. ״מה?!״ שאלתי חסרת סבלנות. ״יש היום בית ספר״ ליקה העירה אותי בשקט. מתי היא תבין שאני ובית ספר זה הפך גמור?! ״טוב, מתחשק לך חביתה?״ שאלתי אותה . לא נתתי לה לענות על השאלה וירדתי למטה לבדוק אם יש ביצים. הוצאתי שתיים והעברתי את מבטי אל הסלון. אמא עוד לא חזרה. הוצאתי מחבט עם ידית שבורה מהארון וניסיתי להדליק את הכיריים.
פעם ראשונה.
שנייה.
נדלק.
טיגנתי אותה היטב וחילקתי אותה לשתי צלחות שוות. התיישבתי בשולחן וקראתי לליקה. ״נו, את באה?!״ ליקה ירדה למטה בדילוגים. הסתכלתי עליה וחייכתי. אחרי הכל, היא רק בת שמונה,לא מנוסה עם העולם הגדול... אכלנו בשקיקה התארגנו ויצאנו. ליקה היא לא באמת אחותי. יש לי אבא חורג בשם ג׳וליאן והוא לא עובד. הוא אף פעם ללא נמצא בבית. הגענו לבית הספר. ליקה רצה לכיתתה ואני הלכתי לאט לאט אל כיתתי. שיעור ראשון ספרות... מלמלתי לעצמי בעוד אני מסתכלת במערכת הצפופה של הכיתה. נאנחתי.
הולך להיות היום יום ארוך...הרכשתי טפיחה על הכתף. "ג'יין, את מוכנה לזוז??" הסתובבתי למראה אמה המתולתלת מביטה בי במבט מתחכם. "מה לעשות שאני יותר גבוהה ממך?!" אמרתי לה בהתחכמות חזרה. היא עיקמה את פניה. היא החברה הכי טובה שלי. בעצם... החברה היחידה שלי. אין כל כך מישהו שמתחבר אליי הרבה. למה? בגלל אמא שלי.
כשהיינו בערך בכיתה ז', הייתה לנו שעה שבועית בה מתנדב היה מקריא את החדשות של אותו יום. זה היה תורי באותו היום הנורא. התחלתי לקרוא את דיילי לינץ', העיתון של העיירה הקטנה שלנו. והכותרת הייתה:
סקר: דוגמה של אימא
יצאנו לבדוק האם באמת יש לנו אמהות לדוגמה והאם בכלל יש משהו אחר...
עברתי בין כמה אמהות:
צ'לסי ריילו-אמא לדוגמה לשני ילדים מתוקים, ליה וניקו. עובדת בתור מעצבת אופנה ומורה לעיצוב אופנה באוניברסיטה הקרובה. בעלה הוא וויל ריילו. רמת דירוג : אמא למופת!
דיליה בלו-אמא לחמישה נערים וילדה חמודה, הנרי, לוקאס, ג׳ון, אד, דין ואמה. 5 הנערים בוגרי בית ספרנו, דיליה עובדת כעורכת דין. בעלה הוא קיי בלו. רמת דירוג: אמא למופת!
וכך עברתי, בין אמא לאמא, ותהיתי היכן נמצאת אמא שלי. ואז מצאתי אותה בתחתית העמוד.
אינדי סמית׳-אמא לילדה ג׳יין. בעל לא ידוע. בתה התינוקת, ליקה, נולדה בנישואים שניים. בעל- ג׳וליאן מור. עובדת- לא ידוע. דירוג: מקרה חמור של משפחה מפורקת. מומלץ להתרחק מן המשפחה בשל בעיות משפחתיות ואלימות ית-
הפסקתי לקרוא, ויצאתי מהכיתה כשדמעות בעייני.
אמה ראתה שנזכרתי בזה וטפחה על כתפי. "ג'יין, לא לדאוג הכל-"
"יסתדר בסוף... כן, אני שומעת את זה מכיתה ז'" עניתי לה.
ואם העיתון הנורא הזה לא הספיק, ליה ריילו מתנכלת אליי מאז המקרה. היא והתאום שלה, ניקו, כבר הצליחו להמציא עליי את כל השמות והסיפורים האפשריים, מאלימה ועד תולעת מלוכלכת. והכל בגללה. אמא שלי.
...
ליקה ואני ירדנו מהאוטובוס ונכנסנו הבייתה. כמובן שהיא הייתה שם. ישנה על הספה. הוצאתי מהקופסה הקטנה כמה שקלים ונתתי אותם לליקה, שתלך לקנות אוכל. אני לקחתי תיק קטן והלכתי ברגל למסעדת 'ג'ו בעיר' , בה אני ממלצרת. אני אוכל שם שאריות אז אני לא אצטרך כסף. ליקה חיבקה אותי והלכה לדרכה. ילדה חמודה.