נ.מ אשלי
פקחתי את עיניי מהרגשה חמה על השפתיים והלחיים ופגשתי בעיניו הדומעות והאפורות המיוחדות העיניים של דימון חיבקתי אותה חזק וראיתי שהוא מופתע מהתגובה שלי אבל לא עבר רגע עד שהוא נישק אותי שוב ואמר " אני לא רוצה לאבד אותך שוב !" חייכתי כתגובה ואמרתי "אף פעם גם לא אבדתה " הוא חיבק אותי חזק ואמר "את זוכרת משהו מיכול מה שכרה ?" הינהנתי ושאלתי " איך השמיעה שלך ?" הוא הינהן ואמר מישתפר עם הזמן ואז ניכנסתי לשוק ושאלתי מודעגת "כמה זמן אני כאן ?!" הוא השפיל מבט ואמר "שנה ושלושה חודשים " ואז צעקתי "מה? איך ? למה ? " הוא הרגיע אותי והסביר " את ההית בקומה לכול הזמן הזה אבל הכי חשוב שעכשיו את בסדר אוקי !" חיבקתי אותו ומילמלתי תודה קצרה ניסיתי לקום אבל כאב חד עצר אותי מתזוזה ולפי עיניו של דימון כבר הבנתי אסור לי לזוז בינתיים, אז ניסיתי להעסיק את עצמי במשהו שונה אחר אז שאלתי " איפו כולם ?" הוא ניראה כאילו הארתי אותו כרגע מסיוט או משהו ואמר "הם לא כאן מיצתער " ההיתי מופתעת מיתשובתו מה זות אומרת לא כאן והוא התחיל להסביר "את ניפגעת חזק מאוד אז לא יכלו לתת לך את הטיפול הראוי בארץ אז אנחנו נמצאים ב-נו יורק אז הרשו רק לאדם אחד לטוס איתך ואני היתנדבתי והוריך נישארו עם האחים הקטנים שלך הארץ מיצתער " הוא השפיל מבט כאילו יכולתי להרוג אותה על כך שאמר זות אבל במיקום זה אמרתי " אני שמחה שאתה כאן איתי יותר מיכול אחד אחר " חייכתי חיוך קטן לעברו והאחות ניכנסה לחדר עם כול מיני מכשירים לבדיקת לחץ דם, דופק, נשימה שלי וכ' אחרי המון בדיקות היא ניגשה אל דימון ואמרה לו משהו והיסתובבה אלי ואמרה " את תוכלי ולהישתחרר בעוד שלושה חודשים כמו חדשה אבל תיצתרכי להישאר כאן בניו יורק כדי שתוכלי לקבל תיפול מתאים המיקרה הצורך " הינהנתי לחיוב ושאלתי " יש כאן עוד שתי נערים ?טומי ואנה ?" היא הביטה בדימון בציפיה שהוא יגיד משהו והוא היתכרב ואמר " הם לא כאן הם נישארו באמריקה " היה בקול שלו משהו שיקרי הוא משקר לי ? אבל למה ? חיכתי לתגובה והוא היתישבנו לידי ,דיברנו על כול מיני דברים הוא אמר שהוא למד לרכוב על סקידבורד ועוד כמה דברים הסיחה בינינו ממש זרמה
נ.מ טומי
ישבתי בבית החולים בברוקלין שבאמריקה (אני לא בטוחה שיש מקום כזה הארת הכותבת ) חיכיתי לאיזו שהם חדשות בנוגע למיקומם החדש של דימון ואשלי לא ראיתי אותם כבר שנה ושלושה חודשים אולי ? אם לא יותר , וכן אולי אתם חושבים מה קרה לאנה טוב אז "ההורים" שלנו גילו על כך שאנחנו מודעים לכך שאנו לא אחים אז ביגלל שאני כבר בן 19 עוד חודשיים בן עשרים אז אני אדם עצמאי הם החליטו לא לטפל בי יותר אז אני עובד בבית קפה בבוקר ובין השעות שמונה בערב עד לחצות בלילה אני במישמרת עם אמבולנסים , טוב זה כבר משהו אני מקבל על זה כסף , אבל בימי שבת בערב אני עובד במועדון אני כולכך מתגעגע לאנה !
טוב סליחה על הפרק הקצר אבל אין צפיות !
5 צפיות ואני ממשיכה
YOU ARE READING
מאחורי כול הטוב
Fantasyסיפור פנטזיה על עתיד לא טוב ולא ורוד ביכלל על כעב וגעגועה וכמובן שיש גם אהבה! הסיפור מספר על חייה של אנה ! סיפור על העתיד ממש לא חיקוי של סיפור אחר מסופר על ההתמודדות של אנה עם העתיד המפחיד והקשה שקיים ומתוכנן אך ורק בישבילה ! *איך היא תיתמודד עם זה...
