היי אבא, כבר כמה חודשים שלא דיברנו...
אני בסדר בטוח שגם אתה. רצית להתקשר לכעוס קצת על עוד יום הולדת ששכחת או על זה שעליתי עוד כיתה אבל מה אכפת לך בעצם?.. ושתגיד נו נראלך ששחכתי להגיד: זה בסדר סתם רציתי לדבר... סתם שתדע, בחיים לא רציתי סתם לדבר איתך.
אבל בעצם מגיעה לך תודה, לא? על כל הזמן הזה שלא היית פה, על המזונות שאתה לא משלם לאמא, על החוסר עניין שלך במשהו שהוא לא התחת שלך.
אבל יותר מהכל, תודה על מי שאתה ומה שאתה. כי תבין, אתה נתת לי את הדבר הכי יקר שיש לי, היכולת להבין. אתה בטח יודע על מה אני מדברת כי היכולת הזו שהגשת לי על מגש של כסף הניבה גישה מדהימה לא פחות ואותה אתה בטוח מכיר, נו זאתי שכשהמבוגרים יסתכלו אז הם יגידו ״נו עזוב, זה הגיל שהם מורדים, ניראה להם שהם יודעים הכל״. אבל זה בסדר, אני כבר לא מרגישה כלום גם ככה ובכלל מי צריך תכלית לחיים האלה? לא אני מסתבר... אבל היי, אף אחד לא פוגע בי, שום דבר לא אישי יותר וכשאומרים אל תעלבי אני באמת לא נעלבת כי מי בכלל הקשיב לבן זונה מההתחלה? למי אכפת? אז אני כלבה אגואיסטית בלי רגשות. גאה בי אבא? אני מקווה שכן כי חוץ מזה לא נשאר לך כלום ממני. גאווה ששווה לתחת.
אני מקווה שהתפוח נפל רחוק מהעץ, שבחיים אני לא אשמע ״כן הייתי צריך לדעת שאתם קשורים״ ו ״אה וואלה? אתם כל כך דומים! איך לא שמתי לב״, מקווה ללמד את הילדים שלי מזה לאהוב בלי מחיר, לחיות לבד, עצמאי, ללמד אותם ללכת לאהוב לצחוק לבכות, לרכב על אופניים ולשחות, ולהיות שם גם סתם, לא רק שצריך.
אז חיים ארוכים ושמחים, עד 120 והשמש תמשיך לזרוח לך מהתחת, כי בלי זה אתה באמת מיותר.
YOU ARE READING
פילים לא אוכלים בננות
Cerita Pendekכל מיני חרא מהמגירה אבל החרא המשובח ביותר. יש הכל על הכל עם הכל אז תהנו תקראו תהיו חכמים בשמש ואל תפסיקו לאונן
