Oh, Okay [Lashton] ✔️

2.3

אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤

נקודת המבט של לוק.

"תאט, אלוהים אש!"

"אני לא יכול, אני אפספס את האור הירוק!"

"אנחנו הולכים לעשות תאונה!" צעקתי, "ואז המשטרה תמצא אותנו יותר מהר!"

אשטון עצר באור אדום, נותן לי מבט של 'אני כל כך גמרתי איתך'.

"נסיכה," אשטון הניח את ידו על ירכי. "יש שלוש מכוניות על כביש." הוא אמר ברוגע.

"אז, עדיין יכולים להיות שוטרים איפשהוא," גלגלתי את עיניי, בזמן ששילבתי את ידיי.

"שיהיה, לאן אנחנו הולכים?" אשטון שאל. "אמ, תמשיך ישר, תפנה שמאלה על האורן הלבן, סע ימינה ואז שוב ימינה בגרינווד, והבית שלי זה החמישי מלמטה," הנחתי אותו כשהאור התחלף לירוק.

"עוד כמה זמן נשאר לנו?" אשטון שאל בלחץ. "בגלל שמישהו כאן נוסע כל כך מהר, 20 דקות," אמרתי, מביט בו מהזווית של העין. "שתוק!" אשטון גיחך, "אני שומר לנו זמן להתמזמז במכונית שלי," אשטון חייך חיוך מעושה.

"אממ, אוקיי, בטח." גמגמתי, בזמן שהסמקתי. אלוהים, אני כל כך מביך. "או, נסיכה, אתה כל כך חמוד!" אשטון אמר, מגיע עם אצבעותיו הארוכות אליי, מנסה לצבוט את לחיי.

הזזתי אותן ממני, ואמרתי, "אש, אנחנו כמעט שם. תפנה ימינה ברחוב הבא,"

לאחר שתי דקות, אשטון פנה ימינה, חונה בהתחלת הרחוב שלי.

"בייבי, מה אתה עושה?" הסמקתי, נותן למילה להחליק. "הו, כלום," אשטון אמר, מניח את ידו על ירכי שוב.

תפסיק לגעת בירך שלי, לעזאזל.

"אז, עדיין יש לנו עשר דקות.." אשטון אמר במבוכה. "מה אתה עוש-" ניסיתי לדבר, אבל נקטעתי על ידי הרגשה של שפתיים חמימות ורכות נוגעות בשלי. עיניי התרחבו בהלם ובפחד, כשנהנתי מההרגשה הזרה.

עצמתי את עיניי, ובהיסוס נישקתי אותו חזרה, חוזר על מה שהוא עשה. שפתינו זזות ביחד, כשבביישנות הזזתי את ידי ללחיו הרכות.

אשטון התנתק באיטיות, מביט בעיניי. נשכתי את שפתי התחתונה וחייכתי, מביט בריצפה כדי להתחמק ממבטו.

אצבעו של אשטון הרימה את ראשי, "תשמור על הראש שלך למעלה, נסיכה, כדי שהכתר שלך לא ייפול." הוא אמר בעדינות וחייך אליי, לחיי נהפכו לאדומות.

my anaconda don't, my anaconda don't, my anaconda don't want none, unless you got buns, hun! oh my gosh, lo-

לך תזדיין, קאלום.

"חכה רגע אש," אמרתי, תופס את הטלפון שלי מהכיס. "קאלום, מה אתה רוצה עכשיו?" גנחתי. "סתכל מחוץ לחלון שלך," הוא אמר. "אף אחד לא שם," אמרתי בעצבים.

"הפתעה בן זונה!" קאלום צעק בטלפון, כשהוא הופיע בחלון, גורם לי לקפוץ. "לך תזדיין!" צעקתי, סוגר את החלון שלי, "פחדתי לרגע!"

"בכל מקרה," קאלום אמר, "ראיתי את אשטון תוקף את הפה שלך עם שלו," קאלום אמר וחייך חיוך מעושה.

"אמא שלך מחכה." קאלום אמר, "אה כן, יש לך 3 דקות עד שהיא תתקשר למשטרה על הדאדי שלך," הוא קרץ.

"פאק, אש, בוא נלך!" דחפתי את הדלת של המכונית, מפיל את קאלום ויוצא מהמכונית.

כשקאלום גנח, מחזיק את הבטן שלו בכאב, אש סוף סוף יצא מהמכונית.

"רוץ, קדימה!" צעקתי, רץ לבית שלי. הסתכלתי לאחור, רואה שאשטון הולך, "ביצ', אין לנו זמן, קדימה!" צעקתי, מגיע לבית שלי, עם אשטון שעוקב אחריי.

החזקתי את ידית הדלת בלחץ. "זה בסדר, נסיכה." אשטון אמר, מנשק את הלחי שלי. פתחתי את הדלת ומצאתי את אמי יושבת בספה, הטלפון בידה.

"אתה! תתרחק מהבן שלי, פדופיל חולני!" אמי צעקה בשנייה שהיא ראתה את אשטון.

"אמא, אמא, תירגעי!" צעקתי. "אשטון לא פדופיל, אוקיי? הוא רק טיפה יותר גדול ממני. רק רציתי שתכירי אותו."

"מתוק, הוא בן 20. הוא יכול לשתות ודברים כאלו. אתה בן פאקינג 15. הוא כמעט כפול מהגיל שלך!" היא צעקה, באה לעברנו.

"הוא יותר מבוגר ממני ב5 שנים. לא הייתי יוצא עם בן אדם בן 30!" אני מתעצבן. "לפחות תכירי אותו לפני שאת אומרת את זה."

"חמוד, תסתכל עליו. הוא פאנק. אתה נסיכה. הוא בן 20. אתה בן 15." אמא שלי אמרה, מאוכזבת.

למה לעזאזל אמא שלו קוראת לו נסיכה.

"אז, את לא מכירה אותו!" צעקתי. "כל מה שאני צריכה לדעת זה שהוא יותר גדול ממך ב-5 שנים!" אמא שלי הגנה. "כשהיית בן 10, הוא איבד את הבתולים שלו!"

אשטון כיחכך בגרונו, "אמ, איבדתי את הבתולים שלי כשהייתי בן 19."

"רואה! הוא איבד את הבתולים שלו לפני שהוא התחתן! אתה אפילו לא התנשקת בפעם הראשונה!" אמא שלי צעקה, מצביעה על אשטון.

אשטון הסמיק, קורץ לי. נשכתי את שפתיי בביישנות, זוכר מה קרה לפני עשר דקות.

אמי הביטה בנו בבילבול, קולטת במהירות. "לא, לא, לא, לא. התינוק שלי לא התנשק עם בחור בן עשרים," אמא שלי לחשה לעצמה.

"אני אוהב אותך כל כך, אמא, אבל אני בן 15. זה היה חייב לקרות," חייכתי.

"אני יודעת, אני פשוט לא רוצה שתגדל!" אמי בכתה, מחבקת אותי חזק. "אמא, את במחזור?" שאלתי, מחבק אותה בחזרה. "כן, אני שונאת את החיים כל כך, לוק!" היא בכתה לתוך כתפי.

"זה בסדר, אמא." לחשתי. "את צריכה משהו, גברת המינגס?" אשטון שאל בנימוס.

"הו, בבקשה, תקרא לי ליז." היא חייכה, מתנתקת מהחיבוק.

וואט דה פאק
אני פורשת לדוקים