דנה השליכה את עצמה על צווארה של חברתה "אני יתגעגע אלייך מאוד!" בכתה דנה "אני יודעת גם אני אבל ההורים שלי מחכים בחוץ ואני צריכה ללכת אז...ביי" אמרה נעמה "רגע! אני ילווה אותך לאוטו" נחפזה דנה "לא את צריכה להישאר פה, במסיבה שלך ואני צריכה ללכת. ביי נתראה עוד שנה" היא אמרה והלכה. דנה לא עמדה בזה היא טמנה את ראשה בידיים שלה ורצה לחדרה שבעקבותייה שוקולד הכלב הקטן שלה "חכי" צעק אחריה ג'ק אבל דנה כבר הייתה בחדרה וטרקה את הדלת מאחוריה. היא בכתה לפחות עשר דקות עד ששמעה שתי דפיקות בדלת. "דנה אני יכול להיכנס?" נשמע קולו של ג'ק "כן" ענתה דנה מחתה את דמעותייה והרימה את ראשה לראות את ג'ק עומד מולה ודאגה נראתה בעיניו "את בסדר?" שאל בדאגה "כן,כן רק קצת בהלם" אמרה דנה וליטפה את שוקולד שקפץ על רגליה. "טוב רציתי לשאול אותך משהו" אמר בהיסוס קל "חשבתי ש...אולי תירצי להיות חברה שלי?" שאל ג'ק "כן!כן!כן! ברור שכן!" התלהבה דנה "יופי" שמח ג'ק "מרגישה יותר טוב?" שאל "כן הרבה יותר טוב" ענתה מחוייכת טאק טאק נשמעו דפיקות בדלת "דנה אפשר להיכנס?" שאלה אמה "כן" ענתה דנה ואמא שלה נכנסה עם הטלפון ביד "ג'ק אמא שלך התקשרה אתה צריך לחזור הביתה" "טוב נתראה בבית הספר" אמר וחיבק אותה "ביי ג'קי-ג'ק" נפרדה ממנו "ביי דנוש" אמר והלך, כשיצא מתווך שמיעה דנה צרחה בהתרגשות "יש לנו שמות חיבה והתחבקנו!" צרחה. אמה צחקקה "טוב לילה טוב דנוש" אמרה וכיבתה את האור.
----------
אני אשמח לשמוע תגובות ותיקונים -｡^‿^｡
