מחשבות

מסקנות ממקלחת טובה

הי כל מי שקורא את מה שאני כותבת! מה קורה אנשים? אני מצטערת שלא כתבתי המון זמן, לא היה לי שום רעיון :-/ בבקשה אל תורידו אותי מהספרייה.. אשתדל לכתוב יותר.
בקשר לתמונות- את התמונות של הפרקים אני מצלמת, לא היה לי זמן לצלם את התמונה לפרק הזה אז- סליחה שזה כמו הפרופיל...
תהנו ושיהיה לכם המשך יום מצויין!

ולפתע אני מבינה.
החיים שלי כמעט כמו המדינה.
הופכים לבליל חרדה
בלי שאף אחד ידע
ושחור החרדה
מטפס באהדה
מזויפת
הופך אותי לשחורה,מטונפת
ואני מפחדת:
מפחדת שיבוא מחבל,
ודווקא עלי או על קרוב אלי יסתכל.
מפחדת שזה מה שאני חושבת.
כי אולי זה אומר שאני אגואסטית ולא מתחשבת.
מפחדת שלא אהיה כמו אחותי,
מפחדת שאהיה כמוה בדיוק
מפחדת שיום אחד ישכח החיוך.
ויותר מזה-כבר מפחדת לבקש טוב,
כי אולי אצטרך אותו מאוחר יותר- אם יעלה עלי דוב.
או נמלה.
או שתקרע לי השמלה.
או שאהפוך למכוערת.
או שנעבור למבשרת.
ואז אצטער שביקשתי אז את היום הכי טוב בכל השנים,
ואז לא אהיה לי מה לבקש,
אפילו אם אבכה ומחשבתי תשתבש.
מפחדת שלא אוהבים אותי כמו שאני אותם,
שבסוף אשאר לבד בעולם.
שאין לי סודות.
מפחדת שיש.
מפחדת שלא אתחתן,
מפחדת שאתגרש,
מפחדת שיוולד לי ילד חצוף ועיקש.
מפחדת שלא יהיו לי ילדים.
מפחדת ממה שקורה אחרי שמתים.
ורק שם
בין הכרית לשמיכה
משחררת את כל הפחדים שאני מדחיקה.
ורק שם
עם הכתיבה והבובות
מפחדת
מפחדת שאין לי תשובות.