My First Love

פרק 8

היי בננותתת
אמת שאתן אוהבות את הסיפור ומגיבות? תפתיעו אותי עם התגובות יאללההה

•°○•°●•°○•°●

יום רביעי 20:05

סקאי צלצלה בדלת. פתחתי.

"למה את תמיד מאחרת?" שאלתי אותה.

"איחור אופנתי מותק- עוד חוק ששכחתי להגיד לך". היא קרצה לי.

"זה מפגר". אמרתי כי זה באמת מפגר.

"החיים קשים, אלה החוקים." סקאי נכנסה. היא עלתה ישר למעלה, כאילו הכירה את הבית הזה כמו ביתה. הזהרתי את עומרי קודם לכן שאני מזמינה אותה והוא אמר 'לא אכפת לי תעשי מה שבא לך' בקול אדיש. אבל אני מכירה אותו וראיתי שזה הפריע לו..

סקאי אוטומטית באה לדפוק בחדר של עומרי ואז נזכרה ופנתה לחדר שלי, נבוכה. בכלל שכחתי כמה זמן הם היו חברים. כנראה שהרבה.

"טוב," אמרה סקאי והתיישבה על המיטה. "החדר שלך פחות גרוע ממה שחשבתי שהוא יהיה. זאת התחלה טובה. עכשיו תראי לי מה בחרת מהאתר."

"לא בחרתי." נאנחתי בקול.

"מה?" היא קפאה בהלם.

"תראי," אמרתי ופניתי למחשב. "הצעיף הזה נראה כאילו הוא חונק את הדוגמנית, החולצה הזאת קטנה עליה ואין מצב שבעולם שהיא יכולה להתכופף על הג'ינס הזה. העקבים האלה גבוהים מדי והגרביים האלה קיטשיות מדי ו-" סקאי צחקה.

"מיה חמודה, בגדים זה לא מתחלק לפי נוח ולא נוח. עם מה שיפה הולכים- לא משנה אם הוא נוח לך או לא. זה לא מעניין אף אחד. העיקר איך שאת נראית. ממש לא אכפת לי או לאף אחד אחר שאי אפשר להתכופף, והחולצה הזאת קטנה בכוונה- זאת הגזרה שלה וזה פשוט מושלם. אם את רוצה להיות אחת משלנו את צריכה להפסיק לחשוב כמו תולעת ספרים ולהתחיל לחשוב כמונו- זאת אומרת לא לחשוב."

"מה זאת אומרת?" כיווצתי גבות.

"אנחנו לא חושבים. לא על המחיר ולא על הנוחות. רק על איך זה ייראה עליי והאם זה יתאים עלי. זה כל מה שחשוב. תתחילי לחשוב כמונו, מיה".

"בסדר..."

"עכשיו תנסי להיכנס לדמות שלי. תחשבי שאת אני לרגע ותסתכלי על הבגדים האלה. מה הכי נראה לך?"

אחרי חצי שעה אני והיא הספקנו לעשות רשימה של בגדים, בשמים ונעליים. הזמנו פיצה וירדנו למטה. עומרי ישב בסלון ואני התיישבתי ופיניתי לסקאי מקום לידי (וליד עומרי). שניהם שתקו כמו דגים. עומרי הסמיק. אני לא יודעת בדיוק איך הסיפור שלהם נגמר אבל כנראה הוא לא נגמר טוב...

"אתם מפריעות לי". אמר לבסוף.

"אתה מפריע לי." עניתי. הוא קם בכעס ועלה למעלה.