המסע לשנות את המחר

פרק אחד וסוג של הקדמה

שוב ,אותו הדבר , אותו שיגרה , אותה התחלה, אותה "התרגשות" , אותם ציפיות, אותה הרגשה מזעזעת שמלווה אותך כבר 365 ימים הכל יתחיל מחדש כאשר תיראה את אותם הפרצופים שמיתוך הרגל כבר שנאת . טוב לפחות השנה  זה יהיה קצת שונה , קצת בוגר יותר, קצת מלחיץ יותר, קצת כריפי יותר . אותה התחלה שמבשרת שאתה כבר לא יכול להתחיל לתרץ , להתחיל להתחרפן , להתחיל לבכות מול אנשים שאפילו שאתה שונא תמיד יהיה לך תיהיה (מהמילה לתהות) מה היה קורה עם הייתה קצת פחות שלטן, ילדותי, עקשן ואפילו קצת שומר על הדעה שלך . שום דבר מזה לא היה קורה עם הייתה מנסה קצת לוותר . אבל לוותר מילה קטנה עם משמעות גדולה משמעות שלא משנה כמה אתה עובר בחיים אתה פשוט מוותר , מוותר למוות לקחת אותך . לתת לכאב הנוראי והמרגיע בו זמנית לנצח .לתת לכאב החסר תקדים להישטף בתוכך ולשנות את העתיד שלך . יש אנשים שאוליי יבכו אחריי שינסו להבין  אותי אבל בסוף תמיד הכאב ינצח לא משנה עם ברגע זה מצאתה אושר או שאתה רק מחכה לבואו, הכאב תמיד, תמיד מנצח . אוקיי אני חושבת שזה מספיק לעבודת הדפוקה בלשון שגם ככה אף אחד לא יעשה . אבל כמובן למה שיתאמצו  עם אפשר לרמות, להעתיק, לבקש ממישהו שיכול לתת לך את זה בלי לרחם עליו שהשקיע שעות בלנסות לחשוב . ומעדיף במקום לחרטט משהוא באינטרנט לבקש ועוד יש לו את האומץ להתחנן ,זהו גמרתי עם החרא הזה אין יותר העתקות ,אין העמדות פנים ואין חרטות למה אני צריכה להרגיש אשמה כל פעם שאני עושה משהוא זה לא שרצחתי מישהוא ממילותיי , נכון?

הקדמה \ הסברה על הדמויות:

הדמות הראשית- אני מדמיינת אותה בתור קארה דלווין

את הדמות הראשית- אני מדמיינת בתור הארי סטיילס ,זה סוג של פאנקייק

מעלה פרק ראשון ב2 הצבעות