היומיים האלה עברו די מהר אני מוכרחה לומר,אני ואמא התארגנו לקראת היציאה לשם.
אז ככה למי שלא מבין, זה סוג של אירוע פלצני ויוקרתי כמו שעושים כל שנה,בלי מסיבות ובלי כלום. באים רק ההורים, שזה שוב לא ממש עוזר לי בכל מצב נתון.
״את מוכנה״אמא צעקה מהקומה התחתונה,״כן אמא רק עוד רגע״צעקתי משיבה לה.
לבשתי לאירוע הזה שמלה אדומה בהירה ארוכה כמעט עד לרצפה אלגנטית, עם סוג של ענק מצופה זהב, כי למי יש כסף לאמיתי? עם אבן שחורה שתשבור את האדום,יחד עם שיערי השחור גלי הוספתי לי איפור עדין של מסקרה וצללית שחורה קצת שתיתן לי מראה מעושן שאגב נורא מחמיא לי.
האיפור מקנה לי מיסתורין וזה מה שאהבתי במראה המעושן שלי וכמובן אודם בהיר אדום שידגיש את שפתי,וירדתי למטה.
״אוי סוף כל סוף הנסיכה מוכנה״אמא שלי אומרת בלי לנסות לשנות את העצבים בקולה,״בואי נלך״אמרתי לה ויצאנו לאירוע.
אני כבר חצי שעה באירוע ובא לי לתלוש את השיערות מהמקום,חוץ מלומר שלום אני עומדת כמו בובת ראווה.
״שלום״אומרת לי באנגלית בחיוך אישה לבושה בשמלה שחורה אלגנתית שנותן לה מראה צעיר מאשר גיל שלושים המאוחר ליותר העשרים המאוחר. המראה שלה היה לא רגיל,עיניים כחולות ושיער בלונדיני.
״שלום״אני עונה לה חזרה בחיוך צדדי.
״את יכולה לומר לי על המקום הזה,די איחרתי ולא שמעתי את ההרצאה״ כן, יש הרצאה לפני הכל כדי להסביר לאמריקאים למה כדאי וכל העיניין הסובב.
סיפרתי לה על האירוע שבו עושים כל שנה,ונראה לי שהיא לא ממש התרשמה מכל הסיפור של האירוע אבל משהו אחר עיניין אותה.
״אני אוהבת את הדיבור שלך״היא אומרת לי והסמקתי,בחיים לא ניהלתי שיחה עם אמריקאי באנגלית אבל תמיד ידעתי שיש לי מבטא כמו של אמריקאי,״תודה״ השבתי.
״את מעוניינת במקרה בעבודה?״היא שואלת אותי בפשטות לאחר שיחה ארוכה על חיי ועל חייה,מסתבר שיש לה בן שהוא כמעט בגילי ועוד תאומות בנות 10. הייתי בהלם מצורת השאלה שלה ולא ידעתי מה לענות.
״מה זאת אומרת?״שאלתי מבולבלת.
״ניסיתי במשך כמה חודשים למצוא מטפלת לבנות שלי ולא מצאתי אחת שהיא גם יהודיה,גם דוברת שפה אנגלית מושלמת,ואני חייבת להודות שהצורת דיבור שלך עולה על כל דימיון״ופה כבר הרגשתי את כל לחיי בוערות ממבוכה.
״ואני אשלם לך סכום נאה למשך חודש, באופן קבוע,וגם תגורי אצלנו ככה שזאת לא בעיה״היא אמרה בחיוך.
רציתי להסכים אבל הבגרויות שלי ואני חייבת לסיים אותם,״אבל עוד לא סיימתי י״ב ויש עוד חודש עד לסוף השנה״. היא הבינה והינהנה.
״אז תבואי בקיץ ומשם תעבדי רגיל״היא השיבה ובכך פתרה לי חצי מהבעיה,ונראה לי שהיא הבינה שזה לא הכל,״מה עוד חסר?״היא שאלה כבר בחוסר עונים,״אמא שלי, אני לא יודעת מה היא תאמר״אמרתי לה בבושת פנים,אמא שלי אף פעם לא נותנת לי ללכת לשום מקום,אז לחו״ל..
״אה העיניין הזה,זה לא בעיה״היא אמרה וקראה לגבר שגם הוא לבוש מהודר בחליפה שחורה,עיניים חומות כהות ושיער שחור שמסתבר שהוא בעלה.
היא אמרה לו כמה מילים והלך ״עכשיו הכל יסתדר״היא אמרה בחיוך.
כמה דקות אחרי אמא שלי הגיעה יחד עם אותו גבר,״אני מסכימה בתנאי אחד״ היא מסכימה! אני לא מאמינה,שנים שאני מתחננת ובכמה דקות שיכנעו אותה, אני חייבת לדעת איך.
״ומה התנאי?״שאלתי חוששת.
״שלא תעשי שם שטויות״היא אמרה והצביעה עלי ברצינות,״טוב אמא״אמרתי רצינית.
״אמרתי לך״האישה אמרה והודתי לה.
דיברנו על כל הסידורים ואמרה לי את שמה,ליסה.
זה די נשמע כמו שם של ילדה קטנה אבל זה די מובן,והגבר מסתבר שקוראים לו דוד. הוא היה גר פה בישראל עד שעבר להוליווד ומשם הם עברו למיאמי ועד היום הם גרים שם.
מהאירוע המאוד מוזר הזה ניכנסתי הביתה עם מספר הפאלפון של ליסה ושל דוד, וניכנסתי להתקלח.
לקח לי רבע שעה של מקלחת טובה ושמתי עליי מגבת והלכתי לחדרי.
לבשתי הלבשה תחתונה וגופיית שמלה. הנחתי את הראש ונרדמתי לעוד שינה עמוקה של עייפות..
-----
ממחר יועלו פרקים כל יום עד לקצב שבו סיימתי, אתמול סידרתי איזה 2/3 פרקים!
LOVE YOU ALL, PAGE❤
YOU ARE READING
חיים אחרים- הושלם
Romance'את היום הזה לא אשכח וגם לא את היום שבו חיי באמת השתנו. היום שבו שהכרתי את רועי. את היום שבו חיי הפכו לחיים אחרים.' חייה של דניאל השתנו ברגע, היא הפכה להיות אומנת בארצות הברית על שתי תאומות מקסימות. אך דבר אחד היא לא ידעה, היא לא ידעה שהוא כלול בעבו...
