#by The Book

"pretend" :5 פרק

הנסיעה הייתה מעט ארוכה, העברתי את הזמן בצפייה בסרטונים בסנאפצ'אט שלי עם חברות ,איזה שטויות אנחנו עושות לפעמים .
-"חחחחח.." ,ציחקקתי לפתע בקול ,פשוט לא יכלתי להתאפק בקטע
שמאי דחפה את הפרצוף שלה אל צלחת הקמח .
-"מה קרה?" ,רוני הביט בי שגבותיו מכווצות.
-"סתם,ראיתי סרטון..אתה לא רוצה לדעת מה הולך שם" .
-"אני כן רוצה",רוני השיב בביטחון וחיכה שאראה לו .
-"טוב ,אבל אל תשפוט הן היו קצת שתויות אחרי מסיבה " .
-"בסדר ,חופרת תביאי לראות כבר" ,הוא התקרב אליי
-"מי זאת ?הוא הצביע לעבר בחורה ממושקפת שהייתה על המסך" .
-"זאת אני " ,גיחחתי וכיביתי את צג הפלאפון במהירות.
רוני הביט בי ואז שתק .
-"מה ? דבר!" ,תקפתי אותו .
-"ממתי זה הסרטון אמרנו?" ,הוא פנה אליי .
-"שנה שעברה ,הייתי מכוערת נשארתי ככה ,זהו" ,סיכמתי את הנושא.
-"אבל עכשיו את יפה ,אז מה את רוצה ?" ,הוא השיב בחיוך .
הבטתי בו ואז הובכתי מעט .
-"מה אתה משקר ?"
-"נשבע שלא " ,הוא התחיל לצחוק כשראה אותי מתחילה להתעצבן .
-"את יפה ואני לא מחמיא להרבה בנות " ,רוני ניסה להתחנף מעט
זה לא רלוונטי ההערה הזאת עכשיו ,הצהרתי והנפתי את שיערי אחורה .
-"סנובית " ,הוא פלט מפיו והביט בחלון
-"אחותך" ,עקצתי אותו ונשענתי אחורה בתנועת ניצחון .
-"אין לי אחות אבל סבבה" ,הוא הוסיף
-"חחחחח..קרציה אמיתית!!" ,צעקתי לעברו בחיוך מיואש
הוא חייך גם ואז ענה לצלצול הפלאפון שלו
בטח זאת החברה שלו חשבתי לעצמי .
-"הלו ?" ,הוא ענה והביט בי .
-"כן ,מתי?"
-"לא ,אני בדרך לבית מהעבודה סיימנו מוקדם היום "
-"סבבה ,אחי נדבר " .
הבטתי בו מדבר ואז שהוא ניתק סובבתי את ראשי מידית אל החלון אך הוא תפס אותי מסתכלת , #דמאט
-"אז תזכירי לי איך קוראים לך? " ,הוא שאל
-"הממ..איב ,איב חזרתי פעמיים מסיבה בלתי מוסברת "
-"איב איב או איב?" ,הוא התחכם
-"רק איב " ,עניתי בחיוך
-"מה את אומרת ש.." ,הוא ניסה לומר

יבנה לרדת התחנה שלכם ,נהג המונית הכריז
-"ביי" ,רוני לחש בזמן שהוא הכניס את הפלאפון לכיסו.
-"ביי" ,לחשתי חזרה והדלת נטרקה .

-"אז מה..את בעניין שלו הא?" ,נהג המונית פנה אליי
-"ממש לא " ,גיחחתי והסטתי את מבטי אליו .
-"ראיתי איך דיברתם כל הנסיעה ,חבל רואים שיש ביניכם משהו" ,הוא מילמל
-"רק ידידים ,זה הכול " ,השבתי במבוכה ושתקתי .
-"רק ידידים?" ,הוא שאל בפעם השנייה .
-"אתה יודע יחסית לנהג מונית אתה מבין הרבה בנושא" ,פניתי אליו חזרה.
-"חחחחחח" ,הוא עצר לי בתחנה ונפרד ממני .

-"איב!?"
-"איב? ..איב?!"

-"מה ,אני פה !!" ,צעקתי בעייפות .
-"את מסכימה ?" ,המורה הביטה בי יחד עם כל הכיתה .
-"אממ..כן?" ,השבתי בחשש
אין לי מושג מה היא שאלה אותי .
-"רון ..פססט..רון !" ,לחשתי אל הילד שישב מלפניי .
-"הא?" ,הוא ענה בקול גברי
-"מה היא שאלה אותי"?
-"אם את מוכנה ללוות אותה לספרייה אחרי הבצפר' ".
-"שיט!" ,דפקתי את ראשי על השולחן .

-"איב ,קדימה .." ,המורה קראה לי מההפסקה .
-"ביי איבוש ,נדבר מחר" ,חברותיי נפרדו ממני לשלום .

-"תסדרי את השורה האחרונה ,אני אלך להביא ספרים מהמחסן " ,המורה הורתה לי ונעלמה .
הערב כבר ירד ..הייתי תקועה במקום האיום הזה שלוש שעות שלמות.
דחפתי את ידי אל תוך ארגז הספרים שלפתע נתקלתי בספר די מאובק
הוא היה בצבע כחול די דק ,הדפים האחרונים היו מקומטים וכתמי אבק כיסו את גבו ,אך משום מה הוא משך את תשומת לבי .
"לב מלאכותי" ,השם כבר עורר את סקרנותי
הכנסתי אותו לתיק ,אני אקרא אותו בבית .
-"סיימנו פה את משוחררת " ,המורה אמרה בחיוך .
22:00 :השעה
יצאתי מהספרייה אל הרחוב השקט ,הספרייה העירונית הייתה ממקומת במרכז העיר שלי ,ליד כמה בתחם מבודדים וחנויות בגדים .
שמתי אוזניות .

הפעלתי על השיר הכי אהוב עליי
Tinashe'-pretend
והמשכתי ללכת ,חשבתי ..חשבתי על רוני פתאום
איך הוא הגיע לחיים שלי .
אני לא מרגישה אליו כלום או שכן? ,אבל ..
יש את ה'אבל' הזה שקצת מדאיג אותי
אני לא רוצה להתאהב ,רק לא להתאהב
הוא כל כך היה נחמד אליי אז בשירותים ,וגם עכשיו בעבודה
העולם פיצי מה הסיכויים שהוא אותו אחד מהמסיבה .
גיחחתי לעצמי ,אני מנחשת שהחיים מפתיעים לפעמים
עליתי לאוטובוס האחרון ל'אזורים' ,השכונה בה אני גרה
ונסעתי משם..