אחזתי את הטלפון קרוב אליי בזמן שניסיתי להידחף בין הקהל, ידעתי שהרבה אנשים אוהבים אותם, אבל אלוהים.
הם בטוח מכרו את כל הכרטיסים.
תהיתי איך לוק השיג לי שני כרטיסים כאילו זה היה כלום.
״אוגוסט! תמהרי! אני רוצה להגיע למקומות שלנו!״ גנחתי אוחזת בזרועה שלה ומקרבת אותי אליי.
״אוקטובר אני נשבעת שאם תמשיכי לדחוף אותי אני אחתוך לך את הזרוע, אני לא רוצה לרוץ״ היא אמרה אבל התחילה ללכת מהר יותר בכל מקרה.
סוף סוף הגענו למקומות שלנו, שורה ראשונה יש להוסיף.
איך לעזאזל לוק אירגן את זה? אני באמת חושבת שהוא הבן אדם הכי טוב בעולם.
אחרי בערך 20 דקות, כולם מצאו את המקומות שלהם והמוזיקה התחילה להתנגן.
הבנים עמדו להגיע לבמה, ואני עמדתי להשתין על עצמי.
הידיים שלי רעדו, אז הייתי חייבת להכניס אותן לכיסים של הג׳ינס הכחול שלי.
לא הסתכלתי על הבמה עד שכולם התחילו לצרוח.
״שלום לכולם!״ מייקל צעק לתוך המיקרופון, גורם לכולם להתחרפן.
שמעתם את הקול הזה? אני רוצה לשכב איתו.
לוק יצא אחרון וכמעט שהייתי צריכה לשבת, הוא כל כך יפה שזה כואב ברגשות שלי.
ומה שכאב הכי הרבה, היה שהוא הסתכל ישר אליי.
YOU ARE READING
texts // l.h // translate
Fanfiction״היי, את באה להופעה הפעם אמא?״ ״אני בספק מאחר שאין לי ילד ואני לא יודעת מי אתה״ // כשלוק בטעות מסמס למעריצה במחשבה שהוא מסמס לאמא שלו. // ספר שני בסדרת המדיה החברתית. נכתב על ידי- yikesleah@ תורגם על ידי- girl_almightyyy_@
