אחרי כמה נשיקות הדלת נפתחה והתרחקנו אחד מהשני במהירות.
"אתם מתכוו- הו שיט" קאלום עצר באמצע המשפט והתחיל לצחוק.
"אידיוט" לוק מלמל והחזיק בידי, לוקח אותי לבפנים ודוחף את קאלום.
מישהו לא היה סמך שסצנת המזמוזים שלנו נקטעה.
נו טוב, יש עוד מהמקום שזה הגיע.
קייסי ואשטון צחקו על משהו עם מייקל ואוגוסט כשנכנסנו.
אני משפפת אותם ממש, אבל אוגוסט אמרה שהיא לא בטוחה לגבי זה כי היא מדברת עם איזה בחור בטמבלר.
אבל בכנות, מייקל קליפורד או אנונימי באינטרנט?
כולנו יודעים מי ינצח.
לוק הראה לי איפה לשבת וכשישבתי הבטתי מסביב.
זה נראה כמו אסם ישן, אורות לבנים כיסו את הגג וכיסאות קטנים היו מסודרים מסביב לשולחן.
"זה כל כך חמוד" חייכתי.
לוק חייך גם, "אני רוצה לשאול משהו לפני שנשב לאכול"
"בסדר" הנהנתי.
"תהיי החברה שלי?" הוא שאל ואני בטוחה שכולם הסתכלו באותו רגע.
"חשבתי שלעולם לא תשאל"
הוא צחק, רוכן עם פניו אליי ומנשק אותי.
אני חייבת להגיד, זה היה הערב הטוב בחיי. אני לא חושבת שמשהו יכול להתעלות על זה.
***
הסוף.
YOU ARE READING
texts // l.h // translate
Fanfiction״היי, את באה להופעה הפעם אמא?״ ״אני בספק מאחר שאין לי ילד ואני לא יודעת מי אתה״ // כשלוק בטעות מסמס למעריצה במחשבה שהוא מסמס לאמא שלו. // ספר שני בסדרת המדיה החברתית. נכתב על ידי- yikesleah@ תורגם על ידי- girl_almightyyy_@
