1.

602 11 3
                                    

״אוקיי אוקיי אני נכנעת אלכס״ צחקקתי בזמן שכדורי השלג התעופפו לעברי.

ניערתי את השלג מבגדיי וצמרמורת קור תקפה את גופי מהרוח שהתחילה.

״אלכס נדבר מחר נהיה לי קר״ חייכתי שהרמתי תיקי והלכתי.

״ביי״ שמעתי את קולה של אלכס מתרחק.

הלכתי ביער הדומם והרוח היא היחידה שהשמיעה קול. שמתי לב שהליכתי נמשכת כבר זמן רב ורגליי התחילו לכאוב מרוב הקור.

״איפה אני״ מלמלתי לעצמי בעוד אני מסתכלת סביב ולא מכירה את המקום הזה ביער. מוזר אני מכירה את היער כמו כף היד שלי.

נאנחתי והמשכתי להתקדם. נתקלתי בדמות גבוהה במיוחד. עיניו הירוקות היו מהפנטות ונפלו על עיניי, ורעמת תלתליו הסתדרה באופן מושלם על ראשו, הוא היה מאוד יפה.

פניו התעקמו לחיוך שהוא ראה שבהיתי בו יותר מידי זמן.

״נאבדת?״ הוא שאל בקולו המחוספס והמתנשא.

״אממ כ-כן, אתה יודע באיזה כיוון צ׳ימפיסוויל? ״ גמגמתי למראהו המושלם.

הוא לא ענה.

קימטתי את גבותיי, ״או אולי מקום להתחמם בו?״

״בואי איתי״ הוא אמר עם ניצוץ בעיניים, לא הצלחתי לפענח את פרצופו.

התחלנו להתקדם לפנים היער והשמש התחילה לשקוע, וגופי התחיל לרעוד עוד יותר.

ראיתי לא רחוק יש בקתה חומה בכל השלג הלבן והחסר צבע.

המשכנו להתקדם עד שהגענו לדלת, והבחור פתח את הדלת וסימן לי עם הראש להכנס.

״הארי״ הוא אמר בזמן שתלה את מעילו על הקולב.

״הייזל״ קולי נשמע שבחנתי את הבקתה מבפנים. היא הייתה נינוחה ובסגנון ישן.

הארי פסע לעברי, ״קר לך״ הוא קבע שעיניו הבוחנות הסתכלו על כל פרט בגופי ללא שום בושה, זזתי מעט מהאי נוחות.

״אני אביא לך משהו להתחמם איתו״ הוא אמר והתקדם לכיוון כל שהוא ונעלם.

נשארתי לשבת על הספה בעודי בוחנת כל פרט. עיניי נפלו על דלת שמשכה את תשומת לבי.

הייזל זה כלום תפסיקי זה לא הבית שלך. מוחי צעק לעברי אבל הסקרנות הרגה אותי.

טוב רק לשנייה להציץ וזהו.

קמתי בחשש ובשקט לעבר הדלת וסובבתי לאט את הידית. פתחתי את הדלת.

עיניי נפתחו בתדהמה ופחד התמלא בגופי.

״מה לעזעז-״

היי, אז זהו הסיפור הראשון שאני כותבת.
הפרק הראשון מעט קצר ולא כמו כל הפרקים האחרים, הם ארוכים.
שלושת הפרקים הראשונים הם סוג של רק ההתחלה זה ישתפר אחרי זה.
מקווה שתאהבו, אשמח לתגובות :)

The Wood - H.SWhere stories live. Discover now