Our last dance [larry stylinson au]

Chapter 2:

[חדר אוכל,משרדי דיסני,קליפורניה. 12:00 בצהריים]

נייל: (צוחק) : ״אתה פאקינג רציני?״
הארי: (נושף): ״כן.״

נייל: ״מילה במילה?״

הארי: ״כן,זו הפעם העשירית שאני אומר לך את אותו הדבר.״

נייל: ״אני לא מאמין,הייתי בטוח שמהמשימה הזו ייצא משהו טוב,משהו כמו שסוף כל סוף אתה תקבל את סיפור הסינדרלה שלך.״

הארי: (מגכח): ״סיפור סינדרלה?״
נייל: מן סיפור כזה שאתה ולואי תהיו כזוג למשימה וזה פשוט הדרך שבה יסתכל עלייך תגרום לך להבין! שהוא.. (נקטע ע״י הארי)

הארי: ״הו אלוהים אדירים בבקשה אל תגיד את זה...״

נייל: (צועק בצורה מביכה ותינוקית) ״ה׳אחדדדד׳!!״

נייל: (מסתובב באכזבה ודרמטיות אל הארי)
״וכל זה היה עלול להתממש אילו הפרה הזו לא הייתה נתקעת באמצע ו-״ (עוצר כשרואה שמילאו את מגש תפוחי האדמה,רץ לעברו בהתלהבות מופגנת והארי אחריו.)

הארי: ״לפעמים מתחשק לי להפגיש אותך עם בת דודה שלי,אני חושב שתהנו ביחד.״

נייל: (קורץ) ״אולי באמת כדאי,״
הארי: ״היא בת ארבע.״
נייל: ״אני מאחל לך למות,״

נייל: (פונה בדרמטיות למלצרית שמילאה את מגש תפוחי האדמה): ״גברתי,חוששני שצריך למלא מחדש את המגש!״
מלצרית: (מבולבלת) ״א-אבל הוא מלא..״
נייל: (מרוקן את כל המגש לצלחתו) ״כבר לא!״

[חדרי צוות,משרדי דיסני,קליפורניה. 14:00 בצהריים]

הארי: (מגכח) ״נו,איך את? התגברת על בעיית המכנסיים שלך?״

קארה: (מתנשפת בכעס) ״אתה מוכן לשתוק? יש לנו עבודה די רבה לעשות.״

הארי: ״כן,ושיהיה ברור- אני לא מקשיב לך כי ביקשת, אני עושה את זה למען הילדים.״

קארה: (מגלגלת עיניים)
הארי: (צוחק)

קארה: (נושפת) ״אוקיי הארולד,״ (נקטעת על ידי הארי)
הארי: ״אל פאקינג תקראי לי הארולד,״
קארה: (הבעה אמפתית מזוייפת על פניה) ״או,אני מצטערת,זה מרגיז אותך כשאני קוראת לך הארולד,נסיכה?״