Our last dance [larry stylinson au]

Chapter 3:

[מרכז האוכל, מסעדת האגדות, משרדי דיסני, קליפורניה. 20:30 בערב.]

לואי: (מתפעל) ״המקום הזה כל כך יפה,וואו.״

הארי: (צוחק) ״עכשיו אתה מבין מה פספסת כשהלכת לפלונטר הזה שלך?״

לואי: ״תצחק עד מחר אבל כשאקח אותך לשם לא תרצה לחזור לכאן לעולם.״

הארי: ״נחכה ונראה,״

מארח(מחופש לחייה מהיפה והחייה) : ״שלום, תרצו לשבת?״

לואי: (נלהב) ״וואו! התחפושת הזאת פשוט מדהימה! היא מדויקת ברמות.״

ברברה: (צוחקת) ״כן,זאת הכוונה לואי.״

נייל: (מחייך)

מארח: (מכחכח בגרונו באי נוחות)

הארי: (תופס פיקוד) ״כן אנחנו נשמח,תודה. שולחן לארבעה.״

מארח: ״אין שום בעיה,״
(מוביל את הארבעה אל עבר שולחן מספר 10)

נייל: ״תודה רבה, אנחנו נמשיך מכאן.״

(כעבור עשר דקות מלצרית ניגשת לשולחן)

לואי: (נלהב) ״רגע רגע, אז את אמורה לגלם את סינדרלה?״

ס׳ המלצרית: (צוחקת) ״אמורה. אני עושה עבודה די גרועה האמת, אז מאיימים להעיף אותי.״

הארי: (צוחק) ״אל תדאגי, אנחנו נשבח את השירות שלך.״

לואי: (מחייך במתיקות) ״כמה טוּב לב בבן אדם אחד.״

הארי: (מסמיק בחיוך)

נייל: ״טוב,קדימה חברים אני רעב.״

הארי : ״מפתיע.״

ברברה: (צוחקת) ״גם אני,האמת.״

מלצרית: ״הזמנות בבקשה!״

נייל: ״אני רוצה את ׳המרק של שלגייה׳ ביחד עם ׳העוף בתנור של גסטון׳ .״

מלצרית: (צוחקת) ״ברגע שהזמנת את המנה של גסטון, תהיה בטוח כי המארח רואה בך כאויב.״

לואי: (מזוזע מנייל) ״אני לא אזמין שום דבר של גסטון! שיראה בי כחבר!״