שלוש זה לא זוגי

פרק-3

״תספרי לי כל דבר שתרצי" הוא אמר וחייך אלי,
״טוב אז קוראים לי גל בת 16 אמממ
אני אוהבת לרקוד , אני ממש אוהבת מוסיקה
שונאת שמעשנים הריח עושה לי בחילה, וזהו בערך..״
"רואה,זה היה פשוט," אור אמר וחייך אלי,
״עכשיו תורי,
קוראים לי אור אני בן 19
אוהב לגלוש מנגן על תופים חוסך עכשיו כסף לנסיע לחו״ל בסוף שנה עם חברים וזהו בערך..״

המשכנו ללכת ולדבר וניהיה חשוך יותר ויותר ופחות אנשים נראו בעייני, כל הזמן המספר הלך וקטן...
השעה הייתה כבר עשר וחצי,
אור החזיק לי את היד לא כל כך מרצוני אבל לא התנגדתי או משהו כזה..
״אפשר שנלך שניה לפינה ונדבר על משהו?״
הוא שאל,
״טוב״ עניתי לא בלב שלם,חששתי די,אך העלמתי את הפחד,הרי לפני רגעים ספורים הצחיק אותי,הוא לא יעשה לי כלום,
נכון?
הוא הוביל אותי לסמטה חשוכה בסוף הרחוב..
״גל , אני מאוד רוצה שיצא מאיתנו משהו...״
רגע,מה?
״סליחה?" אמרתי נחנקת,
אתה מודע לזה שיש לי חבר ? אני עכשיו עם איתי זה לא עובד ככה."
״אבל גל בבקשה אני מרגיש אליך משהו גדול מאוד״
״אבל אנחנו בקושי מכירים!״
״לא אנחנו לא, אני כל יום רואה אותך וצופה בך,
את לא יודעת כמה חיכיתי לך!״
״אור.. לא..״ אמרתי מתרחקת ממנו,הוא סופית פסיכופט.
״גל, כן!" הוא אמר וחיזק את אחיזתו בידי.
״אתה לא תכריח אותי!״ צעקתי עליו מנסה בפראות להשתחרר מאחיזתו,
״כן אני כן״
״טוב נמאס לי שחרר אותי!״
הצלחתי להשתחרר מאחיזתו והתחלתי לרוץ
אך הוא השיג אותי,הוא תפס את ידי וסגר את פי,
ניסיתי לצעוק אך לשווא, לא הצלחתי מבעד לידו החסונה, הוא גרר אותי חזרה לסמטה ואמר,לחש אל תוך אוזני,
״לאן את חושבת שאת הולכת בדיוק?!״
״תעזוב אותי!"
מלמלתי מבעד לידו,
״אני רוצה שתיהי איתי,
שלי,
כאן ועכשיו!״
הוא נהם באוזני.
״די, בבקשה,״
אמרתי בקול שכמעט ולא שמעו..
״לא לא לא, את שלי עכשיו!״ הוא התחיל לצעוק,
״ואת באה איתי למקום נחמד מאוד!״
הוא אמר והחל לנשק אותי בכל אורך צווארי.
התפתלתי מנסה להשתחרר מאחיזתו אבל לא הצלחתי
הייתי כל כך מיואשת עד שדמעותי מצאו את דרכן החוצה מבעד לעיניי,
״אל תבכי יהיה לנו כיף״ הוא אמר ונישק אותי עוד ועוד.
בכיתי,בכיתי והוא חיבק אותי חזק עוד יותר,הוא מחץ אותי,עוד רגע והייתי מתנדפת באוויר.
הוא סובב אותי כך שכעת עמדתי מולו,וברגע אחד ללא כל התראה לקח את ראשי ונישק אותי בפראות, נשיקה חזקה ולא רצויה , ברגע שראה שאני לא משתפת פעולה עם הנשיקה הוא התעצבן ואמר ,
״נמשיך את זה במקום יותר אינטימי״,
הוא אמר וחייך חיוך חולני.
הוא תפס בידי והחל לגרור אותי.
עברנו דרך הפארק ושם ראיתי על הספסל את , את איתי שלי .