וראיתי שאני בבית חולים,שוכבת על מיטה ולידי דני וטל.
חייכתי אליהם...
"מאמי שלי סוף סוף התעוררת!" דני קראה בקול ותקרבה אלי,
"היינו איתך פה כל הלילה!" טל הוסיף
"תודה " לחשתי אליהם,והסתכלתי עמוק אל תוך עיניהם,הם באמת החברים הכי טובים שיכולתי לאחל לעצמי.
"אמא ואבא שלך הלכו לקפיטריה ויש עוד אחד, קוראים לו רן,הוא זה שהביא אותך לפה, הוא בחוץ.." טל אמר,
"אתם יכולים לקרוא לו ולהשאיר אותנו לבד?"
הייתי חייבת לראות אותו.
"כן בטח" דני אמרה ושניהם יצאו.
ואז נכנס לחדר אותו בחור שראיתי אתמול,זה שהציל אותי.
"קראת לי?"
"כן,רציתי להגיד לך תודה "
"אין בעד מה"
"איך הבאת אותי לפה?"
"יש לך מזל שבית החולים היה קרוב, אז לקחתי אותך בידיים עד לפה ..."
"ואיך המשפחה והחברים שלי פה?"
"צלצלתי אליהם מהטלפון שלך,אני מקווה שזה בסדר.." הוא אמר וצחק
"כן ברור" השבתי והצטרפתי לצחוק איתו.
"רק בבקשה רן אני יכולה לבקש ממך משהו?"
"מה?"
"בבקשה תבטיח לי שלא תספר להורים שלי מה קרה"
"אוקי, מבטיח, זאת החלטה שלך."
הדלת נפתחה וההורים שלי נכנסו,
"טוב,אני חושב שכדי שאני אצא החוצה עכשיו.."
"תודה" אמרתי ורן יצא, ההורים שלי מיד חיבקו ונישקו אותי,אחרי החיבוקים והנישוקים הם התישבו ליד המיטה,
״היית בלי הכרה מאתמול בלילה עד עכשיו..."
הנהנתי כדי שימשיכו,
״הרופאים אמרו לנו שאיבדת הרבה דם , הבחור בשם רן שהתקשר אלינו מהטלפון שלך, אמא לנו לבוא מהר אל בית החולים,התקשרנו לטל ולדני והם גם באו..."
"איך זה קרה לך?" אבא שאל והתערב בשיחה.
גל-״אם..אני ...אני רציתי לצאת לריצה ..ולא הסתכלתי ונפלתי על בקבוק זכוכית שנשבר ואז כשניסיתי להוציא את הזכוכית אז חתכתי את עצמי עוד יותר,
החלקתי על המדרכה וראשי נפגע,
אחר כך הרגשתי סחרחורת ואז ראיתי
דמות רצה לעברי ..
ומאז אני לא זוכרת כלום...״
שקרנית מעולה.
״אוי חמודה שלי , ״
אמא אמרה וחיבקה אותי , וגם אבא
הצטרף לחיבוק ...
"חיבוק משפחתי.."הכרזתי וכולנו צחקנו..
"טוב אנחנו נצא, יש עוד אנשים שרוצים לראות אותך," אמא אמרה והם יצאו לקרוא לטל ודני,
הם נכנסו לחדר ומיהרו להתיישב לידי,
״אנחנו חייבים לדבר..."
---------
כן.... אז אם תהנו♥️
YOU ARE READING
שלוש זה לא זוגי
Teen Fiction--בהפסקה- גל בסהכ עוד ילדה רגילה בתיכון מוקפת בחום ואהבה,אותה שגרת יום,יציאות בילויים... אבל מה קורה כשהיא פוגשת אותו? החיים שלה הולכים להשתנות והשגרה הקבועה הולכת להיפסק.
