התנתקתי ממנו מהר
"תגיד לי מה עובר עליך? יחתיכת מטומטם?!?" צעקתי עליו
"מה את רוצה זה את התחלת איתי" הוא אמר איכס איזה שקרן
"למה לי לעשות את זה יחתיכת מפגר! יש לי פאקינג חבר!!" צעקתי
"לגבי זה" כירס אמר מצביע לכיוון של אייס שהולך רחוק מהגן
"אני שונאת אותך" אמרתי ורצתי לאייס
"אייס, אייס חכה רגע" צעקתי אליו
"אני לא הולך הביתה" הוא אמר בקול פגוע ואדיש.
"אייס תעצור" אמרתי
"אל תחכי לי" הוא אמר מתעלם
"נו אייס" אמרתי כשעיניי מתמלאות בדמעות
"תלכי הביתה ויולט" הוא אמר
"אבל" אמרתי
"אין אבל ויולט, איך יכולת? ועוד מול העיניים שלי?" הוא עצר מסתובב אליי ואני רואה עד כמה מבטו פגוע, הוא מוציא את קופסת הסיגריות ולוכד סיגריה בשפתיו.
"זה לא אני, הוא התנפל עליי" אמרתי כשהדמעות עדין זולגות ואייס רק שתק ועישן
"בבקשה תאמין לי" אמרתי "הוא שיקר לי, הוא אמר לי שהוא רוצה לפתוח דף חדש, ושהוא לא יסכסך בינינו יותר והוא אמר גם" אמרתי ונזכרתי ששחכתי להגיד לאייס שכריס אמר שהוא אוהב אותי.
"מה הוא אמר עוד?" אייס שאל מוציא עוד סיגריה.
"שהוא אוהב אותי..." אמרתי משפילה מבט
"ולמה לא אמרת לי את זה קודם כוסאמקערס" הוא אמר עצבני
"לא יודעת נו זה ברח לי מהראש" אמרתי
"את מקשה עליי ויולט" הוא אמר
"סליחה" אמרתי בעצב
"טוב אני ילך הביתה" הוא אמר קם מכבה את הסיגריה, מוציא עוד אחת והולך.
כשהוא מעשן יותר משתיים בכל כך קצת זמן סימן שהוא באמת נפגע.
"כוסאמק" צעקתי והתיישבתי על המדרכה בוכה.
"הכל בסדר?" שמעתי קול מוכר
"לא" עניתי
"נו ויו את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי" זה היה איתן
"ממתי אנחנו מדברים על החיים?" שאלתי
"לא יודע בזמן האחרון אתן הבנות ואנחנו התרחקנו ושישי זה לא נחשב, בתחילת שנה היינו ממש קרובים" הוא אמר
"אין לך מישהי לזיין?" שאלתי
"הייתה אבל תומר הבן שרמוטה הזה לקח אותה כשאמרתי שאני הולך לבדוק מה איתך" הוא אמר.
קצת מוזר לי שהוא בא עכשיו לדבר.
"אני יודע שזה מוזר שרק עכשיו אני רוצה לדבר איתך אבל ניראת לי פגועה אז הייתי חייב לבדוק מה איתך" הוא אמר.
YOU ARE READING
מראה מטעה
Lãng mạnהיי שמי ויולט, אני בת שש עשרה. עברתי מסלובקיה לישראל עם אח שלי הגדול וחבר שלו שתיהם בני 18. אף פעם לא התחברתי לחבר שלו, הוא תמיד היה מציק לי. אין לי ממש חברות וחברים גם בסלובקיה לא היה לי הרבה הייתה לי אחת קראו לה נטלי בקיצור נט. התיכון אליו עוברת ו...
