האור בחיי

האור בחיי פרק 2

קיצורים: צ'אניול = יול

באקהיון = באקי

פרק 2:

באק הרים את עיניו וגילה שעומד לפניו לא אחר מאשר צ'אניול הבחור שפגש לפני חודש באוטובוס ..

"אמממ...באתי להחזיר לאבא שלך כסף" מלמל באקהיון. הוא הרגיש אי נעימות לעמוד מול העשיר הזה ועוד שהם חייבים לאביו כסף היה השפלה בשבילו..

צ'אניול שמח לראות את באקהיון אבל הסתיר את זה כדי שבאקי לא יקלוט שהוא דלוק עליו...

"בוא כנס תכף אבא שלי ירד"-אמר יול.

באקי נכנס בהיסוס והתיישב על קצה הספה. יול ישב לידו והתחיל לשאול אותו שאלות..

-"איפה אתה גר"?

באקי ענה בהיסוס- "בבנינים שברובע 2". לבאקי כבר לא היה צורך להוסיף כלום כי יול כבר הבין למה באקי התכוון.

רובע 2 זו שכונה של אנשים עניים מאוד, אנשים שבקושי יש להם כסף לחלב ולחם.

יול ראה שבאקי מאוד נבוך והתקרב לעבר הכורסא שבה ישב, דמעות לפתע עלו בעינו של באקי, ויול לא יכל לראות את האדם שהוא מחבב בוכה, יול עטף את באקי בזרועותיו החסונות לציבור חם, ולחש לו: "הכל בסדר אני כאן..הכל יהיה טוב..."

הקירבה, והיחס החם שבאקי קיבל היו לו חדשים וזה מה שגרם לבאקי להתייפח ולבכות עד שהתעייף ונרדם בזרועותיו של מאהבו.

-------

מאוחר יותר התעורר ולא הבין איפה הוא נמצא.

הוא גילה חדר שראה רק בחלומות ובסרטים היופי נצץ מכל עבר העושר צעק בחזקה, משחקים מכל עבר- כל מה שילד חלם עליו. זה גרם לבאקי להחסיר פעימה- 'חלום חיי' חשב לעצמו.

איש גבוה ונאה נכנס לחדר~ "שלום אני מר. פארק יוצ'ון, אביו של צ'אניול"- אמר לו במאור פנים. "תקרא לי יוצ'ון בבקשה."

-איך אתה מרגיש? שאל בדאגה.

-"יותר טוב". השיב באקי בהיסוס

האיש לא גרוע כפי שחשב.

-"אפשר להתקשר לאבא שלי"? שאל בהיסוס.

-בוודאי, אמר האיש.

הוא חייג לאביו והרגיעו, 'אבוא יותר מאוחר'- מסר לו וניתק.

"אממממ...הכסף...באתי לתת לך אותו" גמגם באקי.

"אין כל צורך שתיתן,יול אמר לי שאתה חבר שלו וזה גם ככה סכום פעוט בשבילי, הכל בסדר".

"צ'ינצ'ה"? -שאל באקי בעינים נוצצות. 'סופסוף אוכל לקנות לאבא משהו מזין' חשב לעצמו.

"איפה צ'אניול"? - שאל באקי.

"הלך לקנות משהו תכף יחזור" אמר יוצ'ון. "תוכל לחכות לו פה אני לא יפריע לכם".

בינתיים יול נכנס לחנות הענקית והחל מעמיס כל טוב מכל הבא ליד.

כשחזר הבייתה עמוס ומלא שקיות חייך בסיפוק וחושב: 'עכשיו יהיה לבאקי מה לאכול בבית והוא לא יהיה כזה רזה! מעכשיו והלאה אדאג לו לכל מחסורו'

הוא עלה בשמחה לחדרו וראה את באקי מנסה להפעיל את שלט הפלייסטיישן, אך ללא הצלחה...

----

"חחחחחחחח"- צחק יול בקול, ובאקי התנער בבהלה..

"קאפצ'אגיייי"!!!! (הבהלת אותי) צעק

"חחחחחחחחח"- צחק יול בקולו העמוק.. "בוא אראה לך איך מפעילים"

ניגש לבאקי, התיישב לידו על המיטה,

שילב אצבעותיו בשלו ולחץ בעדינות על כפתור ה'פלייי' (הפעל) והמסך נדלק.

באקי נרעד למגעו של יול וצמרמורת עברה בגופו - 'מה יש לי'? חשב.

הם נשארו עם הידיים שלובות למשך דקות ארוכות..

~~~~~~~

דפיקות ליבו של יול גברו מרגע לרגע והוא לא יכל לעמוד בזה ונשק לבאקי על לחיו.

באקי ההמום החזיר נשיקה מהוססת אך מלאת תשוקה, וחיבקו בחום.

יול אימץ את אהובו לליבו ולחש לו:

"אני מחבב אותך מאוד כבר מהרגע הראשון שנפגשנו- אאתה חשוב לי הכי בעולם , אני לא אתן לך להעלם ממני יותר . ומעכשיו והלאה אדאג לך לכל מחסורך"

באקי ויול ישבו מחובקים דקות ארוכות שנדמו כנצח.

"התסכים לצאת איתי"? -שאל יול בהיסוס. וליטף את פניו החלקות של באקי.

"כ...כ..כן..."השיב בגמגום באקי, לא מאמין שזה קורה לו ופחד לפתוח עיניו שמא יתעורר וזה יהיה חלום.

"תצבוט אותי ותגיד לי שזה לא חלום"- התחנן באקי.

לפתע הרגיש שפתיים חמות נושקות למצחו.

באקי פתח את עיניו וגילה את יול עם דמעות בעיניו ואז יול אמר לו: "עכשיו אתה מאמין"?

באקי התקרב באיטיות לשפתיו של יול והצמיד לו נשיקה מלאת היסוסים טועם את טעם שפתיו.

--- שלפתע נפתחה הדלת------

המשך יבוא.!!