פרק 26

361 61 6
                                    

נקודת מבט מיה:

פלאשבק:

נתתי לתומאס לצלם את הדגם והלכתי למורה, ביקשתי ממנה לצאת לשירותים.

כשפתחתי את דלת השירותים, רוי עמד בפתח. קפצתי במקומי בבהלה, "מה אתה עושה?" שאלתי מופתעת.

"חיכיתי שתצאי. אנחנו צריכים לדבר" הוא היה רציני.

"אני לא מעוניינת לדבר איתך" הפניתי לו גם והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה. "זה קשור ללוק" הוא קרא.

נעצרתי במקומי, מסתובבת אליו עם מבט מופתע על פניי.

"איזה לוק?" ניסיתי להישמע רגועה, כאילו לא ידעתי על מה הוא מדבר.

"את יודעת למי אני מתכוון" הוא התקרב אליי מעט, "אנחנו יכולים ללכת למקום פרטי?"  רוי שאל, מנמיך את קולו, "אני לא רוצה שישמעו אותנו מדברים" הנהנתי בראשי, לא מסוגלת להוציא קול.

רוי הוביל אותי לאחת הפינות שהייתה מוסתרת בעזרת וילון. קצת פחדתי להיות איתו לבד, אבל בכל זאת הלכתי אחריו, הייתי חייבת לגלות מה הוא יודע.

רוי הסתיר את שנינו מתחת לוילון, מתחיל לדבר. "לוק שלח אותי" הוא לחש.

"מה?" היה הדבר היחיד שהצלחתי לומר.

"הוא ביקש ממני למסור לך את זה" הוא הוציא מכיס מכנסו דף צהבהב מקופל, מושיט לי אותו במהירות.

פתחתי את הדף לאט, חוששת ממה שאני עלולה לגלות.

בדף היה כתוב: 'מיה אני מצטער שלא סיפרתי לך את זה קודם אבל את חייבת לדעת. העניין הוא שאני לא באמת מסוגל להחזיר את אח שלך לחיים. הדרך היחידה להחזיר אותו היא להרוג את מי שבגללו הכישוף הופעל, שהוא בעצם תומאס. אני מקווה שתביני שרק רציתי להיות איתך בגלל שאת מוצאת חן בעיניי. אני מצטער ששיקרתי. -לוק-'

סיימתי לקרוא את המכתב, עיניי מוצפות בדמעות.

מה זאת אומרת להרוג את תומאס?! איך אני אהיה מסוגלת לפגוע בו?!

"את בסדר?" רוי שאל, גורם לי לקבל צמרמורות. איך הוא יכול לשאול את זה אחרי מה שהוא עשה לי?!

"איך אתה יודע מי זה לוק?" שאלתי בנימה כועסת.

"אני יודע על תומאס. אני יודע על המאגים. אני יודע הכל" הייתי כל כך מופתעת שפשוט נכנסתי בריצה בחזרה לשירותים, פורצת בבכי.

"מיה תצאי משם" רוי דפק על הדלת בחוזקה.

לא עניתי לו, לא רציתי להסתכל עליו שוב.

אחרי כמה דקות שמעתי את צעדיו של רוי מתרחקים. שטפתי את פניי, מוחקת את סימני הדמעות.

קיוויתי שאף אחד לא יראה שבכיתי.

Enchanted Kiss - HebrewWhere stories live. Discover now