היא ישבה במרפסת בוכה את נשמתה,רציתי לדעת מה קרה לה אבל הייתה לי משימה וזה להביא אותה לארץ לעולם לא,הייתי צריך לחכות עד שתפסיק לבכות אבל זה לקח יותר ממה שצפיתי,עד שלוש בלילה נשארתי צופה בה ומנסה לשבור את הראש מה קרה לה,
אתמול
"אתה מוכן פיטר פן?" ג'וש הנער שהגיע לפה לפני שלושה שבועות שאל אותי והנהנתי,כל שבוע אנחנו מקבלים של ילד או ילדה שצריכים להגיע לפה ואני הולך להביא אותם,
אני רגיל לזה,לבוא אליהם בשעות הלילה ולהראות להם שיש עולם שבו הם לא צריכים להיות בודדים בו, עולם שבו הם לא צריכים לגדול ולהתמודד עם הבעיות של המבוגרים,
לקחתי את תיקי המכיל את אבק הפיות ועפתי לשמיים,ארץ לעולם לא זה ארץ בשביל ילדים כמוני, וילדים כמוני הם חופשיים, נחתי על הגג וירדתי בזהירות למרפסת העליונה שלא ישמעו אותי, וחיכיתי, אחרי שעה הבנתי שהיא לא תצא ואני חייב לדבר איתה בחוץ ורק אז היא תוכל להזמין אותי לביתה, החלטתי להישאר במקום במקום לחזור לעולם שלי.
הווה
היא הפסיקה לבכות ורק בהתה בכוכבים שבשמיים, זה היה הסימן שלי,
התקדמתי אליה מקווה שהיא תראה את הצל שלי כדי שלא אבהיל אותה יותר מידי כשאתגלה, היא קפצה מהכיסא,
"מ-מי שם?" היא שאלה בפחד והתקרבתי, מראה לה מי אני, נותן למבט מבולבל לעלות על פניה,
"אנחנו יכולים לדבר לזמן מה?" שאלתי עם החיוך שלי,היא הנהנה והתיישבה עדיין בפחד,
"פיטר פן, ככה קוראים לי, אני מבטיח לך שלעולם לא תהיי בודדה, בואי איתי לארץ לעולם לא"
"ולעזוב את המשפחה שלי?"
"את לא תצטרכי לגדול לעולם, לא תצטרכי להתמודד עם הבעיות, את תוכלי לברוח מהמציאות לארץ לעולם לא, ארץ לילדים אבודים" היא העיפה מבט אחרון לביתה והנהנה, הושטתי לה את ידי והיא אחזה בה, בידי השניה לקחתי חופן של אבקת פיות ופיזרתי עליה,
האבקת פיות האירה אותה, גורמת לי לראות את שיערה החום בהיר והקצר, את עיניה הירוקות שמבריקות מדמעות, ואת פניה התמימות אך רואים שהיא לא אוהבת את החיים האלו,
"וונדי, זה השם שלי" היא מילמלה,
"אני יודע" אמרתי ועפנו לארץ לעולם לא,
YOU ARE READING
Peter Pan
Short Storyסיפור קטן על פיטר פן, רוב הדברים הם פרי דמיוני, הסיפור הוא גם השראה מהשיר: Lost boy מקווה שתהנו! תודה על הכריכה ל-shakedaley הכריכה מדהימה!
