אהבה מסוכנת

פרק 2

פאק, שוב.

הוא התקרב אליי, כשרק 10 ס''מ הפרידו בינינו הוא בחן אותי, ושוב מלמל משהו.
פתאום הרגשתי שוב על הלחי את הכאב והנעימות מתערבבים ביחד, שוב. מהזה?

הוא דחף אותי לעבר הקיר, ''תגידי לי מי את'' הוא אמר ''מה אכפת לך'' עניתי ''מה זה הציור של הלב?'' שאל ואז שמתי לב שיש לו את אותו הדבר על היד.

"אני לא יענה לך תגיד לי מאיפה לך יש את זה?" שאלתי "לא. מאיפה יש לך את זה?" הוא התעקש לא לענות
''אתה מאוד מעצבן'' אמרתי ''אני יודע'' קרץ לי, ''זה פתאום הופיע'' החלטתי בסוף לענות ''טוב'' אמר ונעלם, אוקיי... מה הרגע קרה פה?.

חזרתי הביתה ורצתי למראה, הלב היה שם שוב אבל הפעם הלב רק דיגדג ולא היה כואב. ניסיתי להוריד את זה אם מים וסבון אבל זה לא ירד.

רציתי תשובות אז החלטתי שוב לעבור בסמטאה אחרי בית ספר.

כשעברתי בסימטאה יום למחרת, היה משהו מוזר באווירה, לא יודעת מה, היה לא מפחיד.

שמעתי קול מתוק קורא לי ''לינוי... את ילדה מיוחדת'' מישהו אמר. ''מה'' שאלתי ''את שונה מבני האדם'' הסביר הקול אבל עדיין לא הבנתי ''אני לא מבינה'' אמרתי ''תבואי מחר למאחורי הבית שלך ואני ינסה להסביר''.
הקול אמר ונעלם ואז שוב הייתה אותה עבירה קודרת שהייתה תמיד.

חיכיתי שהנער יבוא, אבל הוא לא בא. הרגשתי אליו רגשות מוזרות אבל היתעלמתי, לינוי!! את לא מכירה אותו!!.

הנער לא בא, היתבאסתי. אני יבוא לכאן שוב אחרי הפגישה מאחורי הבית אם הקול המוזר

כשחזרתי הביתה לירן שלח לי הודעה
-היי, רוצה להיפגש מחר?- שלח
-אני לא יכולה- עניתי
-למה- שאל
-אני יסביר לך אחכ, כשניפגש- עניתי
-אז בואי ניפגש מחר- חפר לי
-אני לא יכולה וכשתוכל להיפגש אני יפגש איתך ויסביר למה לא יכלתי- עניתי, הוא סינן ולא ענה, אני מקווה שהוא לא נעלב.

=========================

זה הפרק, אוהבת💜❤