Hebrew//Step father

פרק 7

המשכתי לרקוד במסיבה מתעלמת מהשיחה שהייתה לי עם ניק לפני רבע שעה בערך ואני לא מתייחסת למה שאמר הוא לא ימצא אותי כי לא אמרתי לו ואני ממש לא מבינה מה פתאום אכפת לו ממני שאני לא מגיעה הביתה.
המוזיקה התנגנה ורקדתי על הרחבה מנקה את ראשי מכל המחשבות זזתי בתנועות מפתות וזזתי לפי הקצב הרגשתי שאני מרחפת והשתייה אפפה אותי עד שלפתע הרגשתי את עצמי נמשכת ומורמת על כתפו של מישהו כשראשי מופנה לכיוון הרצפה התחלתי לצעוק ולבעוט בגבו מה שנראה שלא עזר והמכות שלי לא הזיזו לו ״תשחרר אותי״ צרחתי וניסיתי להשתחרר מה שלא עזר, הוא יצא לכיוון היציאה הוא יצא מהמועדון בזמן שאני כבר התייאשתי מלתת לו מכות שלא יעזרו הרגשתי שאני מתעלפת עוד שנייה והתחלתי לראות נקודות שחורות בעייני והתעלפתי, לא לפניי שהרגשתי את עצמי נוחתת על מושב מכונית ואת האיש הזה קורא בשמי ׳זואי׳ בדאגה...
___________________

קמתי בבוקר עם כאב ראש עצום פקחתי את עייני ומזהה שאני לא נמצאת בחדרי ובכלל לא בבית העיצוב היה שונה החדר היה גדול ומפואר החלונות שהיו בחדר היו גדולות והשקיפו לנוף של העיר המצב הבהיל אותי מה זה המקום הזה, התחלתי לדאוג ולחשוב מה קרה לי ומה עשיתי לילה שעבר. לפתע הזיכרונות מהלילה הכו בי, חטפו אותי מה אני הולכת לעשות עכשיו התחלתי להילחץ מה אני הולכת לעשות למה הייתי חייבת לשתות כמו מטומטמת.
לפתע צליל פתיחת מנעול נשמע וניק נכנס מהדלת חסר חולצה וביטנו השרירית חשופה אבל לא העמקתי בזה כשאני מרגישה זוועה ואין לי כוח לכלום. הדאגה התנדפה כאילו לא הייתה והתחלתי להרגע לא יודעת למה, ניק הסתכל עליי במבט כועס ומעט מודאג והתקרב אליי כשבידו כדור לבן וכוס מים ״תשתי את זה זה יעזור לך״ אמר בקול שקט והסתכל בעייני מלמלתי ׳תודה׳ ולקחתי ממנו את הכדור והכוס ושתיתי אותם מרגישה את המים שמרגיעים קצת את הכאב ראש הנוראי שעובר עליי.
״איפה אנחנו״ שאלתי את ניק שבדיוק התכוון לצאת מהדלת, הוא הסתובב לכיווני ״במלון לא רציתי לקחת אותך הביתה במצבך כדי לא להדאיג את אמא שלך אנחנו תכף נחזור לבית״ הסביר ניק ״כאילו היה אכפת לה ממני, אתה באמת חושב שהיא דואגת לי כמו אמא רגילה אף פעם לא היה לה אכפת ממני תמיד היה אכפת לה רק מעצמה״ אמרתי בעצב וניק הסתכל עליי במבט מרחם והתקרב אליי ״תראי ילדה אני לא יודע מה העניין בינך לבין היילי אבל את צריכה לנסות להתקרב אלייה זה לא ישתנה אם אחת ממכם לא תנסה״ ניק אמר ואני מעט התעצבנתי ״לך קל להגיד״ מלמלתי והוא החזיר לי מבט מעוצבן ״טוב עזבי אין טעם אם את רוצה לאכול בואי הביאו ארוחת בוקר״ אמר ניק בכעס וקם מהמיטה. הרגשתי שהגישה שלי לא נכונה הוא בסף הכל רצה לעזור ואני הורסת הכל הוא דאג לי בכל הזמן הזה ולקח אותי לבית מלון הזה והוציא אותי מהמועדון המפגר הזה למרות שהוא סוג של חטף אותי אבל זה עדיין לא בסדר. לפני שיצא מיהרתי לעצור אותי עם ידי מחזיקה בידו הגדולה והחמה ועוצרת אותו גופו התקשח והוא הסתובב אליי ״חכה שנייה, תראה אני מצטערת לא התנהגתי בסדר בימים האחרונים אני פשוט עצבנית מהמצב״ אמרתי משפילה את ראשי, הרגשתי את אצבעותיו מונחות על סנטרי ומרימות את פניי לכיוונו ״ואני מצטער שהכאבתי לך ועל המילים שהוצאתי״ אמר בלחש והסתכל עמוק בעייני היינו קרובים מאוד במרחק מסוכן מידיי שפתינו היו שנייה מלהיפגש אבל עצרתי את עצמי ידעתי שזה יגרום לדברים רעים לקרות אז מייד התרחקתי ושמתי את ידי על חזו הרחב מרחיקה אותו ״אני מצטערת זה לא היה אמור להיות ככה״ אמרתי והוא נאנח ומהנהן ממלמל את צודקת ״עכשיו בואי נלך לאכול״ אמר ויצא מהחדר כשאני אחריו ירדנו במדרגות והגענו לסלון המפואר והגדול שגם שם החלונות משקיפים לנופי העיר היפה הזאת, השולחן בסלון היה מפוצץ אוכל וקרקור הבטן שלי לא פסק אני רעבה מאוד. התיישבנו בשולחן והתחלתי לזלול בלי בושה לאחר דקה שמעתי את ניק מגחך הסתכלתי מימיני וראיתי אותו יושב על הכורסא ומסתכל עליי וצוחק מהאכילה שלי הוא בכלל לא נגע באוכל שלו ואני הבעתי עליו במבט תמים כשהמזלג המפוצץ ברביולי וגבינה היה בדרך לפי, הורדתי כת המזלג לכיוון הצלחת והרוממתי ״למה אתה מסתכל עליי אני רעבה תאכל״ אמרתי לו והצבעתי על השולחן שהיה כמעט ריק והסמקתי מבושה מסתכלת על הצלחת שלו שבה היה חביתה לחם וקצת סלט וגבינה הייתי עוד רעבה לא יודעת מה יש לי היום התביישתי טיפה לבקש ״תגיד ניק אתה רעב?״ שאלתי אותו והוא הביט בי מופתע ״לא אני לא קחי״ הוא אמר מושיט לי את הצלחת שלו תוך כדי שהוא מגחך ומסתכל עלי במבט מוזר, התעלמתי מהמבט ששלח לי וחטפתי את הצלחת מידו ומתחילה לאכול אותה במהירות. אחרי חמש דקות סיימתי הכול והתפוצצתי נשענתי אחורה מסתכלת על ניק שהיה בשוק ״לאן את מכניסה את כל זה״ שאל ואני הסתכלתי על הבטן השטוחה שלי מגחכת לעצמי ומצביעה על הבטן שלי ״לכאן״ אני אומרת וצוחקת לעצמי, ניק מצטרף אליי ואנחנו ממשיכים לדבר ולצחוק מדברים מסויימים והבנתי שאני נהנית איתו מאוד הוא לא מגעיל כמו שחשבתי העברנו לפחות שעה בדיבורים וצחוקים ואני חייבת להגיד שהיה לי ממש כיף לי איתו. ״זואי צריך עוד מעט ללכת שאמא שלך לא תתחיל לדאוג״ ניק אמר וישר הורדתי את חיוכי מתבאסת מזה שצריך לחזור היה לי כיף לא יודעת מה יש לי אבל רציתי להיות קרובה לניק ולהמשיך לצחוק איתו ״בסדר אני יילך להחליף לג׳ינס ש-״ נעצרתי מסתכלת על גופי בהלם ומה שהיה עליי שרק עכשיו קלטתי זה חולצה גדולה מכופתרת של ניק ״מי לעזאזל החליף לי בגדים״ שאלתי בהלם מסתכלת על ניק שהיה בתנוחה מרווחת על השפה ומבט נינוח וטיפה משועשע עבר בעיניו ״אני״ הוא אמר בפשטות והצביע על ביטנו השרירית והחשופה לחלוטין.
השש קוביות שלו בחוץ וחשופות לעייני שהופנטו מגופו שרק עכשיו העמקתי בו ״אוהבת״ ניק שאל בהתגרות והבנתי שאני בוהה בו יותר מידי ניערתי את ראשי כדי להתעורר והסמקתי משפילה את ראשי ״ל-לא הסתכלתי עליך בכלל אל תתלהב. ולמה בכלל החלפת לי בגדים״ אמרתי והרמתי את ראשי לראות עיניו המשועשעות מהמצב ״אני בסך הכל עשיתי לך טובה כדי שיהיה לך נוח כי כמו שאני יודע לישון עם ג׳ינס זה לא נוח כל כך״ הוא אמר ואני החזרתי לו מבט לא מרוצה וכועס שילבתי את ידיי על חזי והסתכלתי עליו ״הפעם אני יסלח לך אבל עם זה יקרה שוב פעם אתה משאיר אותי מצידי עם שמלה צמודה ולא נוחה אני לא רוצה שיווצר מצב שאתה רואה את הגוף שלי שוב זה ברור״ אמרתי בקול יציב וניק הביט בי שוב במבט הזה שלא ניתן להסבר, ״את יודעת דרך אגב יש לך גוף מאוד יפה הייתי שמח להחליף לך בגדים עוד פעם״ הוא אמר ואני מייד איבדתי את דמות הקשוחה, השפלתי את מבטי לריצפה כשחיוך קטן עולה על פניי והתחלתי להסמיק, אבל כשאני חושבת על זה המצב שנוצר ביננו לא כל כך טוב, הוא הארוס של אימי וגם אם אני לא כל כך מסתדרת איתה אסור שהמצב הזה יקרה שוב. בלי לשים לב אפילו ניק היה מולי סנטימטרים ממני ראשינו צמודים והוא חופן את לחיי בידייו ומקרב את ראשי אליו יותר ״א-את פשוט...״ הוא בא להגיד ועצר את עצמו שנייה לפני שהוא טרף את פי...
אהההה איזה התרגשות סוף סוף העניינים מתחילים מה הולך לקרות...
תגיבו ותדרגו❤️