זהו יומן ללא כותרת. תתמודדו.

הכירו את חברי וחברותי

טוב, כבר דיברנו על זה שאני לא משהו בכותרות. אז לפני שאני מתחילה בכל המה עבר עלי היום, הייתי רוצה להציג את החברים שלי. חברים, אם אי פעם היומן הזה ייפול לידכם- תדעו שאני אוהבת אתכם ואתם הדבר הכי משמעותי בחיים שלי, אבל גם שאתם חטטנים בצורה יוצאת דופן. הלו, זה יומן אישי! בכל אופן, אני אתחיל בחברים מהכיתה. לחברה הכי טובה שלי קוראים ליה ואני מתה עליה. היא ילדה גבוהה בטירוף, יפה בטירוף ומצחיקה בטירוף. היא כהה, מתולתלת ויש לה חיוך שיכול להיות פרסומת לרופא שיניים. אבל גם אני וגם היא חושבות שגם אם השטן הוא לא רופא שיניים אז רופא השיניים יכול להיות לפעמים שטן (ראו ערך מכשירי עינויים וכאלה) ומשתדלות להתרחק מכאלה כמה שיותר. כאלו אנחנו. נורמליות לגמרי. ליה היא החברה הכי טובה שיש ומקור בגדים לעת מצוקה, כשאני (שוב, בפעם האלף) מרגישה שאין לי מה ללבוש. חוץ מליה יש לי את בן, שהוא ידיד טוב ומצחיק גם הוא. הוא גבוה ממני בראש, בלונדיני ויש לו נטיה לחלום על חדי קרן. אל תשאלו. שלושתינו יכולים לשבת שעות ופשוט לצחוק אחד מהשני. זה די מצחיק. אנחנו כמו אחים, למרות ששחר כל הזמן יורד עלי שבסוף נתחתן, אבל אין סיכוי ותכף תדעו למה. בכל אופן, חוץ מליה ובן יש לי עוד חברים מהשכבה- הילה שאוהבת לצייר, דורי שחולה על כדורסל ומשחק עם שחר לפעמים, ליאן חברה של דורי שגם היא כדורסלנית, ליזה השחקנית ועוד כמה. אנחנו בדרך כלל יושבים בהפסקות במין מעגל כזה ומדברים, אבל בכללי אני בקשר די טוב עם רוב השכבה. אבל אין לי הרבה מה לפרט עליהם ולכן אני אעבור לנושא האמיתי, שהוא החברים שלי מהריקוד. אז ככה, אולי עוד לא יצא לי להזכיר את זה אבל אני רוקדת כל השבוע, כל יום שלוש שעות. אחרי שכבר עברתי את הרמה של כל חוג שמתאים לגילי (בלי להשוויץ או משהו... כן?) צירפו אותי לקבוצה שנקראת team נע״ר. Team זה השם שבחרנו לקבוצה שלנו (מאוד מקורי, אני יודעת), ונע״ר זה ראשי תיבות של נוער עתיד בריקוד. אספו אותנו מכל הארץ וכרגע אנחנו מתאמנים המון בשביל תחרויות בחו״ל, עד שבסוף אנחנו רוצים שאחד מהקבוצה שלנו ייצג את ישראל בdreamtime, שלמי שלא יודע, זה משהו כמו התחרות הכי יוקרתית שרקדן יכול להגיע אליה. היא מתקיימת בארה״ב כל שנתיים ומי שזוכה בה מקבל כמה מליוני דולרים ומילגה ללימודי ריקוד אצל טובי הרקדנים. אני יכולה לחפור על זה מלא אבל כרגע אני אפסיק כדי לא לשעמם אותך למוות. מדי פעם אחד מאיתנו נשלח לייצג את team נע״ר ואת עצמו באיזושהי תחרות בישראל- כל פעם מי שהמורה בוחרת. יש לי כמה מורים בteam- אחד לכל סגנון. למורה לבלט קלאסי קוראים ילנה והיא רוסייה קשוחה במיוחד, עד הרגע שבו אתה מצליח לעשות מעבר מפירואט לגראנד ז׳טה ולגמור בפורדאברה (מושגים מוזרים בצרפתית. אני חולה על שפות אבל צרפתית היא שפה פשוט מוזרה. סליחה.) ואז מתפשט על פניה חיוך רחב וברגעי מצב רוח טוב היא אפילו יכולה להעניק לך שוקולד. למורה לג׳אז קוראים גפן והיא פשוט מעולה. היא די עדינה ולפעמים גורמת לנו להרגיש כמו היפופוטמים כשאנחנו מסתכלים על הגמישות שלה, אבל היא תמיד יודעת לפצות על זה בחיוך ובהבטחה שזה רק אימונים, זה הכל. למורה למודרני קוראים שרה וגם היא מקסימה. היא אוהבת אותנו מאד אבל מצפה מאיתנו לעבודה קשה. מצד שני, זה מה שמרים אותנו. להיפ הופ יש לנו מורה גבר ומורה אישה. לגבר קוראים ג׳ייק והוא אמריקאי חמוד וחייכן עם שרירים של מתאגרף. לאישה קוראים ג׳נה, היא במקור מספרד והיא ממש יפה, מקסימה וקשוחה, וממש ממש בקטע של גירל פאוור. אנחנו תמיד מעבירים את הזמן שלפני השיעור בפנטזיות על מתי הם יתחתנו, אפילו שכרגע זה לא נראה באופק כי בפעם היחידה שהוא ניסה לדבר איתה על משהו שהזכיר לה דייט היא פשוט העיפה לו סטירה. באסה, אבל אומרים שהפכים משלימים. בכל אופן, הנה שוב סטיתי מהנושא וכבר אין לי כוח לכתוב יותר. אני גם גמורה מעייפות. שיעור מתמטיקה שהיה היום עושה את שלו, אז נראה לי שאמשיך מחר. לילה טוב מחברת הלו קיטי. אוקיי זה קצת מוזר.