קעקוע -פרק שלישי

191 11 0
                                    

**בתמונה ויקטוריה

"אתה יכול להוריד את החולצה?" שאלתי אותו לא מרימה את מבטי
" מה זאת אומרת" שאל..

הרמתי את ראשי נותנת לו מבט בוחן.
"את רוצה גם פוסטר?" הוא אמר
"א-אני רק רוצה לראות מה זה" אמרתי, יותר נכון גמגמתי.. וואט!!! אני מגמגמת???

"למה כלכך מהר, אפשר בתור התחלה להכיר קודם, אני גייסון, ואת" הוא שאל אותי ושלח לי יד ללחיצה.
"ויקי" עניתי וקמתי מהספה משאירה את ידו באוויר
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו מפנה לו את גבי ולוקחת לגימה מהקפה שהספיק להתקרר.
"אבא שלי צריך להעביר לי כמה מסמכים, חזרתי לפה אחרי שניים שהייתי עם אימי ואחי הגדול בלונדון" אמר
" אהה ולמה חזרתם?" שאלתי אותו עדיין מפנה לו את גבי
" ההורים שלי גרושים כך שאני גר עם אימי; אני כמעט ולא מבקר את אבא שלי פה אז החלטנו לחזור"
הוא אמר לי והסתובבתי.
"ואת, מה את עושה פה?" שאל בקול נמוך
התקדמתי אליו התיישבתי על הספה חצי נמרחת עליו מתחילה להעביר את האצבע על החולצה במקום של הכתם.
"אבא שלי עובד פה, הוא החוקר הבכיר של התחנה" אמרתי לו כמעט ולוחשת בעודי מסתכלת על הכתב ומעבירה אצבע.
זזתי אחורה מרגישה משהו.
ראיתי את גייסון מוריד את החולצה שלו
ברגע שהוא הוריד הוא שם אותה על השולחן ואני הנחתי את האצבע על הכתם יותר נכון קעקוע, היה לו קעקוע במותן זהה לשלי..
Love never fears
אחרי דקה של שקט בו אני בוחנת את הקעקוע נפתחה הדלת וג'ק נכנס, מסתכל עלינו במבט מבולבל ונותן לגייסון את המסמכים שהיה צריך להעביר לו.
"כדאי שתתלבש, עוד תאחר" שמעתי את ג'ק אומר לגייסון ויוצא מהמשרד.
לא הובחתי כי זה לא מה שהוא חושב שזה אז אין לי ממה.
העברתי את מבטי לגייסון שקיפל את בדפים והכניס לכיסו.
"מה קרה?" שאלתי את גייסון, הוא היה נראה לחוץ
" לא קרה כלום" ענה לי אדיש למצב.
"אהה, אתה פשוט נראה מוטרד ממשהו" לחשתי מעבירה את ידי במורד חזהו בכוונה להפיג את הלחץ.
"כן?" הוא שאל מרימה את מבטו אליו וכך גם הוא.
"כן" עניתי וחייכתי קלות, והעברתי את מבטי אל עבר כיסו.
התקרבתי אליו שמה את ידי על רגלו ומצמידה את שפתיי על שלו.
העליתי את ידי אל צווארו והוא אף הוריד את ידיו
התחלתי ללטף לו את הבטן והתקדמתי איתה לכיוון הכיס עם המסמכים, באתי לקחת אותם אך גייסון תפס לי את היד והידק אחיזה.
"עזוב גייסון" הרמתי עליו את הקול מתנגדת לאחיזה ומנסה לשחרר את היד אבל הוא רק הידק את האחיזה יותר.
"אתה מכאיב לי!!" צעקתי אבל זה לא הזיז לו.
הוא סובב לי את היד וראה את אותו קעקוע, אותו משפט כתוב לי על היד.
הוא שיחרר את האחיזה ומשכתי את היד.
" חולה נפש!!!" צעקתי עליו שולחת לו מבט כועס.
קמתי התקדמתי לעבר הדלת, יצאתי וטרקתי אותה חזק.

הפרקים הראשונים קצת משעממים אבל זה בשביל להבין את ההמשך..
מה היא כל דמות ומה תפקידה בהמשך..
מבטיחה בפרק הבא לעניין יותר..

Love Never Fears Where stories live. Discover now