***נקודת מבט של קים***
ניסיתי לא להרדם בשיעור היסטוריה. היה ממש משעמם. כאילו, מי המפלצת ששם שיעור היסטוריה שיעור ראשון? נו באמת... גם ככה רק עכשיו קמתי ועוד לסבול את המורה המסריח שלא מפסיק לחפור?
שמתי את ידיי על השולחן בצורה נוחה, והנחתי את ראשי על ידיי, יוצרת תחושה יותר נעימה מהשולחן הקר.
עצמתי את עיני והתפללתי שפתאום יפול מטאור והשיעור יגמר.
צליל הדלת הנפתחת גרם לי להרים את ראשי, וטוב שכך, כי יכולתי לראות את כריס נכנס לכיתה עם ספרי הלימוד והקלסרים שלו בידיו.
פתאום ליבי התחיל לפעום וההרגשה האחרונה שהרגשתי הייתה עייפות. ״סליחה על האיחור״ שמעתי את קולו הצרוד והעמוק. עיניי ברקו ויכולתי לראות את הילדה שישבה לידי מביטה בי עם גבה מורמת.
למזלי, המקום הפנוי היחיד היה מלפני, והודיתי לאלוהים שהמורה הזיז את היילי משם בתחילת השיעור כי דיברנו.
הוא התיישב מלפניי, וענן של ריחו העדין נכנס לאפי.
רציתי להגיד לו משהו, אבל כמובן שקפאתי. לא יכולתי להביא את עצמי למצב שאני מחברת מילים בראש ויוצרת משפט שבאמת ירשים אותו.
לבסוף, אחרי 10 דקות של אגירת אומץ ושכנוע עצמי, הכרחתי את עצמי לדבר איתו. ״פססססט״ לחשתי לכיוונו, גורמת לו להסתובב אלי.
ליבי התחיל לפעום בחוזקה לנוכח המבט השואל בעיניו.
״אה... רו-רוצה לבוא למסיבה של מל... מלודי היום..?״ שאלתי, מתקשה לנשום.
הפנים שלו הרגו אותי. ״את יודעת מה? למה לא?״ הוא אמר בחיוך אחרי כמה שניות של היסוס ומחשבה עמוקה. לא הפסקתי לחייך כל שאר השיעור.
***********************************
***נקודת מבט שלישית***
צפיתי בה מהחלון, מתארגנת למסיבה של מלודי. אחרי חודשים של חקירה, מצאתי את הזווית שממנה רואים הכי טוב מה קורה אצל קים בחדר, בזמן שאי אפשר לראות אותי מהחלון.
מאז, אני צופה בה תמיד. בכל מקום. בכל שנייה.
אני תמיד יודע איפה היא ומה היא עושה. תמיד.
היא חפרה בארון שלה, מנסה למצוא את השמלה המושלמת בשביל להרשים את כריס היום בערב.
גם עליו עשיתי קצת חקירה.
״עוד פעם את הולכת למסיבה?״ אחותה ליה הופיעה בחדר וגלגלה את עיניה. ״כן״ קים ענתה. קים הוציאה את השמלה האהובה עליה. השמלה הייתה שחורה וצמודה, עד תחילת הירכיים. היה לה מחשוף מקדימה שהגדיל לקים את החזה. היא שמה את השמלה הזאת כל פעם שהיא רוצה להרשים מישהו.
״מי זה הפעם?״ שאלה ליה. כנראה גם היא יודעת שזו לא סתם שמלה. ״קוראים לו כריס״ קים ענתה בהתרגשות. ״טוב בהצלחה״ ליה גיחכה ויצאה מהחדר.
צפיתי בקים בזמן שהיא מתאפרת ומחליקה את שיערה. לבסוף היא יצאה מהחדר.
***נקודת מבט של כריס***
קים הזמינה אותי למסיבה של מלודי. לא הבנתי אם היא רמזה שהיא רוצה לבלות איתי או אם היא פשוט היתה נחמדה. ממה ששמעתי, קים היא לא הטיפוס הנחמד, אז לא התלהבתי יותר מדי, למרות שהיא כן עשתה עליי רושם.
הגעתי למסיבה, סוקר את הסלון, מנסה למצוא את קים. אני מכיר רק את קים בבית ספר בינתיים, אז היא הבן אדם היחיד שאני מחפש. נכנסתי למטבח, ושם מצאתי אותה, נמרחת על כמה בחורים. היא העיפה אותם בשניה כשהיא שמה לב אליי. ״כרייייייייייייססס!!״ היא צעקה בשמחה. היא הסריחה מאלכוהול וסיגריות, והשמלה שלה בקושי כיסתה את החזה שלה או את התחת שלה. לא הטיפוס שלי בכלל.
״הי קים״ אמרתי וחייכתי חיוך עקום. איתה אני אמור לבלות את כל הלילה?
YOU ARE READING
The Game You Shouldn't Play
Mystery / Thrillerקים תמיד הייתה הנערה המושלמת שכולם קינאו בה. הכל בה היה מושלם. היה לה כל כך הרבה ביטחון שזה מפחיד. כל הבנים בכיתה הזילו עליה ריר, ואפילו כמה בנות (מקנאה). הדרך שבה היא העיפה את שיערה הגלי והמבריק ושלחה מבט פשוט הפנטה כל אחד וכל אחת. היא הייתה זאתי...
