Baby Scars. [Lashton] translated to Hebrew *בהקפאה*

פרק 14

הפרק תורגם על ידי: heartsocold42

"לפעמים אתה חייב להאמין שהכל קורה מסיבה מסויימת, ודברים יישתפרו," –k.m

•••

המבט הכועס שהיה על פניו לוק נעלם והוא חייך בבהירות. לאחר מכן הוא הכשיל אותי עם חיבוק. "א-אתה דיברת! אתה באמת דיברת אלוהים אדירים," הוא צעק.

חייכתי ואז לקחתי את הטלפון שלו והקלדתי. למרות שזה כואב.

הוא קימט את מצחו. "כמה זמן עבר מאז שדיברת בפעם האחרונה?" לוק שאל.

הסתכלתי למעלה, מנסה לחשוב, אבל ידעתי במדויק. עברו ארבע שנים.

הידיים של לוק נפערו בהלם. "מה גרם לך לרצות לדבר שוב?" הוא שאל, מזדקף, כך שישבנו אחד מול השני.

נשכתי את שפתי והרמתי אליו את מבטי. "אני?" הוא שאל ברכות. הנהנתי בביישנות. הוא הסיט את מבטו. "זו הסיבה היחידה?" הוא שאל ברצינות. הנהנתי.

"זה באמת משמעותי עבורי," הוא חייך, מלקק את שפתיו. "אולי, נוכל להתאמן... לדבר. מתי שתרגיש בנוח."

הנהנתי. "אתה רוצה לראות משהו יפה?" לוק שאל לפתע. הנהנתי, מזדקף. הוא לקח את ידי, לא כי הוא רצה להוביל אותי, סתם כי הוא רצה להחזיק אותה.

כשהגענו למטה מייקל וקאלום ישנו שינה עמוקה על הספה. החלק העליון של קאלום נתלה על הספה. מייקל התכרבל אל תוך כרית בפינה של הספה. לוק נאנח והוביל אותי אל הדלת הצדדית של הסלון. היא הובילה לחצר. היה קפוא בחוץ אבל לא נראה שזה הפריע ללוק. הוא הסיר את הג'קט שלו וכרך אותו מסביב לכתפיי. הקדרתי את פניי, רוצה להגיד לו כמה קר יהיה לו בלעדיו, אבל הוא משך בכתפיו לגבי זה. "תעקוב אחריי," הוא התחיל ללכת ללא תכלית במורד הדרך אז עקבתי אחריו.

"לעולם לא הראיתי את זה לאף אחד," הוא מלמל. הלכנו דרך הרבה עצים עד שהייתה כניסה. עץ אחד היה כמצוק לנהר שהיה מתחת. הגיטרה שלו הייתה שם וכך גם המכוניות שלו. "אני נשאר כאן הרבה אם תוכל לא להגיד," הוא גיחך, פותח את תא המטען כדי שנוכל לשבת על קצה הטנדר.

הוא השעין את ראשו כנגד הכתף שלי. "אף פעם לא פגשתי מישהו שהוא די כמוך," הוא אמר בשקט. "אתה לא חייב להגיד שום דבר- ואני פשוט כבר יודע על מה תחשוב. אתה אפילו לא שופט אותי ואני לא מבין כי אני יכול להיות כל כך מטומטם לפעמים, אבל לא אכפת לך. ו-ואני אפילו לא יודע מה אני אומר אבל..." הוא השתתק.

העיניים שלו פגשו את שלי לשנייה ואז הוא הסתכל בחזרה על השמיים. "אני לא משנה לך," הוא מלמל. "אז תודה לך. על שאתה מקשיב לי מדבר ללא תכלית, ורק נמצא שם, אני מניח."