איבדתי את הדעת, ושילמתי בכאב- וכל זה בגללך.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"משהו בעולם הזה לא בסדר אחי." סטיבן אמר,
"נו, מה הפעם?" השבתי, שולח חיוך מהיר לעברו וחוזר לנקודת הצפייה שלי,מתקדם בצעדים מתואמים עם סטיב אל כיוון שער אדום מקולף והמחליד.
"אתה רציני? מה לא בסדר! כמה עוד אפשר אחי, די עברו כבר 10 שנים. אתה לא חושב שזה מספיק?"
סטיב בעט באוויר, כאילו ציפה שזה יעזור לו לפרוק את התסכול שלו.
"זה יעבור מהר עד כדי כך שאתה לא תשים לב לזה בכלל, ובוא נתערב... שאחרי השנתיים האחרונות האלה של בית הספר אתה תתגעגע אליו. שם על זה כסף."
"אתה מתכוון,לא לבית הספר זה למי שאני הולך להתגעגע, אם כבר.. לבחורות" קרץ ונתן לי לשמוע את צחוקו המתגלגל.
"אויש תתבגר כבר. אידיוט. ואני לא חושב שיחסרו לך בנות גם אחרי בית הספר." גלגלתי עיניים, תוהה מתי הטמבל יתבגר.
נכנסנו למבנה בית הספר, מכל עבר נראו המוני מתבגרים מתורצצים שמחפשים את דרכם לכיתתם החדשה.
"אלוהים, מזה בית המשוגעים הזה?" סטיבן נהם כשנער אחד התנגש בכתפו.
"אנחנו גם היינו כאלה בכיתה ט', פשוט תתעלם מהפרשמנים" נאנחתי והמשכנו לשחות בין ים התלמידים אל עבר הכיתה.
בין השניות שחלפו במהירות כמעט בלתי מורגשת כך קפץ הכתם הרותח על החולצה שלי.
"פאק אני ממש מצטערת, חיפשתי את הטלפון שלי ולא ראיתי אותך, אני ממש מצטערת." היא אמרה כשהיא מוציאה נייר מהתיק שלה ומושיטה לי אותו.
חייכתי.
"תודה," עניתי "הטלפון ביד שלך ת'ורן." אמרתי מנגב את עצמי ומגחך.
היא נאנחה לרווחה. "מצטערת."
"תפסיקי להצטער."
"מצט"-
"אחי תומאס פה." סטיבן קטע אותה והצביע אל עברו של תומאס.
" תראו תראו תראו.. מי החליטה להופיע? " סטיבן אמר לאחר שהבין במי נתקעתי, או יותר נכון מי שנתקעה בי עם כוס קפה רותח ביד.
YOU ARE READING
Higher
Romanceזהו לא כמו כל סיפור רומנטיקה רגיל, יש עליות ומורדות, יש טוויסט ומה שהכי לא צפוי שיקרה- קורה. הסיפור הזה ירגש אותכם ויגרום לכם לבכות, הוא יגרום לכם להתאהב בדמויות ואפילו לבכות מצחוק! חלק קטן מהאקשן- "כשאתה במקום כל כך גבוה, אתה מפחד ליפול. אבל ברגע...
