Just Let Me. || Dolan Twinz

The next morning 1.3

התעוררתי מצלצול הטלפון. עניתי מהר בלי להסתכל על המסך על מנת להשתיק את הצלצול במהרה.
״לורן הערתי אותך?״ השעה היתה ארבע וחצי לפנות בוקר.
״מי זה?״ אמרתי בקול צרוד וחלש.
״זו אלכס. תקשיבי, את לא מבינה מה קרה״ היא נשמעה ערנית. עוד לפני שהספקתי לענות היא המשיכה. ״נכון יש את זה שחיבקנו אתמול? שבהתחלה לא חיבקת ואז כן? אז.. אמ.. יש מצב שקצת דיברתי איתו עלייך..״
״את מה?!״ כמעט צעקי.
״נו.. האית׳ן הזה.. דיברתי איתו.. בדירקט באינסטגרם. הוא נשמע ממש חמוד ודיברנו עליך מלא והוא ממש התלהב ממך״
״את לא שפויה״ אמרתי והתחלתי לעכל את דבריה. ״למה התחלת לדבר איתו בכלל?״
״נתקלתי בחשבון שלו. ו.. אמ.. ידעתי שאת בקטע שלו״ היא אמרה בניסיון להצתדק.
״את אמרת משהו לא במקום? אני אהרוג אותך אלכס אני נשבעת״. ידעתי למה אלכס מסוגלת, לפעמים היא לא באמת חושבת לעומק ונפלטים לה דברים שיכולים להרוס הכל.
״תרגעי, אמרתי דברים בסדר גמור ואת עוד תודי לי על זה. אני חושבת שהוא ממש בעיניין״ אמרה אלכס בקול מרוצה.
״אני חוזרת לישון עכשיו. מחר בבית הספר תראי לי הכל״ אמרתי תוך כדי פיהוק. לגמרי שיקרתי, אין סיכוי שאצליח להירדם. ניתקתי את השיחה וקמתי מהמיטה. לבשתי בגדי ספורט ויצאתי לרוץ. זה תמיד מה שעוזר לי לנקות את הראש. שמתי אוזניות והאזנתי לפלייליסט ריצה שלי, שלא מיועד להיות מלא מוזיקה שתתן לי מוטיבציה אלא מוזיקה עם מילים ומשמעות שאם הייתי מאזינה להם בזמן שאיני רצה הייתי בוכה ללא ספק.
כשחזרתי הביתה הרגשתי יותר טוב. כמעט נפלא.

הגעתי לבית הספר מוקדם מהרגיל. אלכס ישבה במקומה הקבוע והכינה שיעורי בית. רצתי לכיוונה ולקחתי את הטלפון שהיה מונח לידה.
פתחתי את הטלפון שלה ונכנסתי ישר לאינסטגרם. השיחה עם אית׳ן היתה השיחה האחרונה שלה. גוללתי את השיחה להתחלה בניסיון כושל לא לקרוא כלום. קלטתי כמה מילים שגרמו לקרביי להתכווץ. הגעתי לראש השיחה והתחלתי לקרוא
_______________
החלק הזה, כמו החלק הקודם, קצר מהרגיל. את החלק הקודם לא החשבתי כפרק אבל את החלק הזה כן. מקווה שאתם נהנים לקרוא את הסיפור עד כה :)
החלק הבא יהיה ההודעות וההתכתבות בין אלכס לאית׳ן.
XX