"האימון נגמר!" אמר המאמן. "ניפגש מחר ב8:00 בדיוק! לא רוצה לראות אף אחד בא באיחור! משוחררים."
כל הנבחרת החלה לעזוב את המגרש הגדול וללכת לכיוון חדרי ההלבשה.
"חוץ ממך, מר יאנג." המאמן אמר וגרם לדילן להסתובב ב-180 מעלות.
"כן?" דילן שאל בהיסוס.
"אני לא מרוצה מיכולת המשחק שהראת היום. או בחודש האחרון." המאמן אמר והניח את כף ידו על כתפו של דילן. "מה עובר עליך, גבר?"
"ה-הכל בסדר, באמת."
"אני יודע שהמון דברים עוברים עליך, ואתה גם לא חייב לפרט לי עכשיו, אבל אתה צריך להבין שאם תמשיך לשחק ככה אני אאלץ להוציא אותך מהקבוצה."
דילן ידע שהיום הזה יגיע. החודשים האחרונים היו מאוד מאתגרים; מישל ארוסתו עזבה אותו לאחר שגילתה כי הוא משתמש בסמים וכל לילה הוא במועדונים שונים בעיר. היא זרקה את טבעת האירוסין שלה על אפו של דילן שדימם מעט - הוא בחיים לא ישכח את הרגע הנורא הזה.
גם המאמן גילה על כך, אך מכיוון שהוא מאוד אהב את דילן, הכיר את יכולותיו כשחקן כדורגל וראה בו כבנו, הוא החליט להשאיר אותו ולהכחיש כל קשר של דילן יאנג לסמים.
"אני מבין, המאמן בראון." דילן הסתכל בעיניו החודרות של מאמנו. "אני מבין."
***
"אין סיכוי שיעיפו אותך מהנבחרת." קייל אמר, אדים יצאו מפיו בגלל מזג האוויר הקר של חודש פברואר והוא טחב את ידיו עמוק בכיסי מעילו הכהה. דילן בעט כדור נוסף לעבר השער.
השעה הייתה מאוחרת. הירח כבר היה גבוה בשמיים, הכוכבים נצצו ופנסי הרחוב היו דלוקים כבר כמה שעות טובות.
דילן הבטיח לעצמו שיתאמן הכי הרבה שיוכל, הוא חייב להשתפר. הוא לא יכול לאבד עוד משהו שחשוב לו - הכדורגל.
הוא הזמין את קייל כי גם ככה לא היה לו מה לעשות.
קייל הוא בחור רווק, חסר דאגות וחסר עבודה. אפשר להגיד שהוא די מפונק ועצלן. הוריו נפרדו כשהוא היה בן 7 ומאז הם מפנקים אותו כדי לכפר על העוול שעבר בילדותו. הוא גר בדירה שכורה שאביו משלם עליה כל חודש.
הוא ודילן הכירו בקולג', שניהם למדו ספרות ביחד. למרות שדילן היה רק חצי שנה בקולג' לפני שהחליט לעזוב את הלימודים בשביל לפתח את קריירת הכדורגל שלו, קייל היה אחד החברים הכי טובים שלו.
חוץ מכל זה, הוא גם התעסק בהימורים. לפני שנה הוא נקלע לבעיה שכמעט גרמה למותו. אחרי שהוריו עזרו לו מבלי לדעת שהבעיה הכלכלית שלו קשורה להימורים, הוא הבטיח לחבריו לעזוב את משחקי הפוקר בהם הוא הימר.
"ועוד איך יש סיכוי." דילן התנשף ורץ בקלילות לקחת את הכדור שבעט לשער. הכדור אפילו לא היה קרוב לשער.
"אבל אתה הקפטן, דוד (dude)."
"אפשר להחליף את הקפטן ממש מהר, דוד."
"זאת הבעיה אצלך," קייל אמר והעביר את משקל גופו מרגל לרגל. "אתה פסימי מדי, תנסה להיות קצת יותר אופטימי."
"איך אני יכול להיות אופטימי כשכל עולמי חרב עליי?!" דילן שאל בדרמטיות ועזב את הכדור שהחזיק. "מישל עזבה אותי, אני מכור לסמים, הולכים להעיף אותי מהנבחרת! איך אפשר למצוא פה משהו חיובי בכל הסיפור הזה?"
"אתה בטוח שברנדון הוא השחקן מהחבורה שלנו?" קייל אמר וגיכח. "אני חושב שאתה צריך להיות במקומו."
"אין לי זמן לצחוקים, קייל." דילן נזף בו בקול נמוך מבלי להרים את הטון. "אני צריך להתאמן." הוא הניח את הכדור על הדשא שבאור יום נראה ירוק בוהק והתכונן לבעוט.
אחרי דממה ששררה כמה דקות טובות בחלל המגרש הגדול, קייל החליט לשבור את הקרח.
"מאיפה הבאת קרח אחי?" דילן הופתע אחרי ששמע את קייל שובר קרח.
"לא'דע, הוא היה לי בכיס." קייל משך בכתפיו. "בכל מקרה, יש לי פתרון מהיר מאוד בשבילך."
"פתרון למה?" דילן שאל בכיווץ גבות.
"אתה נראה לחוץ לגבי זה שיעיפו אותך מהנבחרת כי יהיה לך קשה למצוא עבודה אחרת, נכון?" קייל שאל ושילב את זרועותיו של חזהו.
"כן, אבל אני לא חושב שלקבל עצות ממובטל כמוך זה רעיון טוב." דילן גילגל את עיניו ובעט בחוזקה בכדור.
"לא נראה לי שיש לך פתרון, אבל לי יש." קייל אמר אחרי שהכדור נחת על אחד מהמושבים בקהל.
"תדבר." דילן נאנח והסתובב אליו, כאילו שכח שהוא צריך לקחת את הכדור בחזרה.
"הימורים."
"שוב זה?!"
קייל הנהן.
"אין סיכוי, גם הבטחת שתפסיק עם זה."
"נו באמת דוד, תזרום קצת." קייל שמט את זרועותיו. "אני כבר שנה לא משחק ודי התגעגעתי לזה, גם למדתי מהטעויות הקודמות שלי."
"לא נראה לי, אתה מתכוון לחזור להימורים!"
"נו ו...?"
"זאת טעות! אתה לא חושב?"
"אל תהיה כזה כבד, זה רק משחק אחד." קייל אמר והעביר את אצבעותיו בשיערו. "בכל מקרה אני אצטרך שתסיע אותי, אתה תבוא איתי גם אם תרצה לשחק וגם אם לא."
"בוא נלך, השעה מאוחרת ועולים לך רעיונות מטורפים לראש."
YOU ARE READING
Oh Shit
Action"אתה בטח תופתע אבל הפסדתי המון כסף." קייל התחיל להסביר. "מופתע בטירוף." דילן השיב בבוז. "בקיצור, אני צריך להחזיר להם סכום גבוה מאוד של כסף תוך שלושה ימים." "כמה גבוה?" "3 מיליון דולר." "מה?!" דילן צעק וכמעט נכנס במכונית שמולו. 5 גברים. חבורה אחת. בע...
