פרק 2 חלק ב

392 52 89
                                    

נקודת מ.ב של איידן:

----------------------------------------------

קמתי בניגוד לרצוני מהמיטה גורר את עצמי לכיון הדלת, שומע את צעקותיי של אימי שדורשות שאפתח את דלת חדרי.
״מה כפרעליייך, מה תני לשון בשקט״ אמרתי בפיהוק
והסתתי את מבטי לנערה הקטנה עם עינים הכחולות שעמדה מאחורי גבה של אימי, היא הייתה מוכרת לי אבל לא זוכר מאיפה.
טוב מה זה בכלל מעניין אותי, אולי היא עוד אחת מהסטוצים שהיו לי חשבתי לעצמי.
״ טוב, אני ישאיר אותם לבד. הלכתי ״ צעקה אימי וניכנסה למעלית לעבר משרדו של אבי.

העברתי את מבטי לנערה שעמדה מולי עם פרצוף זועם. סימנתי לה עם עיני שתתחיל לדבר,
היא לא הגיבה.

״ טוב מה רצית?״ שאלתי באדישות. העברתי את ידי לעיני ושפשפתי אותן.

״ יאחתיכת שמוק! לא מספיק מה שאת ואחיך עשיתם בי, ועכשיו גם לאחותי! לא מספיק לך״ צעקה והתחילה להפוך את חדרי.
אני מתחיל להבין שהיא לא אחת מהסטוצים שלי, אני בחיים לא יקח מישהי מופרעת בשכל, מופרעת במיטה זורם לי.
מי היא? אני בכלל לא מכיר אותה! ועוד את אחותה!

מי זאת אחותה? ומה אני עשיתי לה? מה תומאס עשה לה? המון שאלות התרוצצו לי בראש.

״מה יש לך יא חתיכת משוגעת?! בא אלי לבית ומתחילה להפוך את החדר שלי! מי את? ומה עשיתי לך ולאחותך ״ שאלתי עצבני.

ואח פתאום הרגשתי שהלחי שלי בוערת מכאבים,
שמתי את היד על הלחי והרמתי את ראשי.

רואה את היד שלה עוד תלויה באוויר לאחר הסטירה שנתנה,

"מה יש לך יכלבה מה כבר עשיתי לך?" שאלתי בכאב.

"מה עשית?! מה עשית?! אתה באמת שואל?!!!!" היא צעקה עליי עצבנית והתחילה לבעוט במיטה שלי.

"תעזבי את המיטה שלי, היא לא עשתה לך כלום!" צעקתי עליה
"ועכשיו תסבירי" אמרתי לה קצת יותר רגוע לאחר שהפסיקה להיות במיטתי.

"א..א...אתה..." היא התחילה לאמר מגמגמת מבכי,
"אתה הכנסת את אחותי פאקינג להריון!!!" היא צורחת עליי בזעם מחודש,חוזרת לבעוט במיטתי בעוד אני מתיישב עלייה קפוא מהלם.

"א..אני מה?" התחלתי לגמגם גם,

"אתה חירש?! הכנסת את אחותי להר...להריון" היא צעקה עליי, כשבמילה האחרונה קולה נשבר בעוד דלת חדרי נפתחת בטריקה ואימי עומדת מאחוריה.

״מ..מה״ שאלה אימי בחיוך. ושמועו את השמחה בקולה.

"תגידי את זה שוב" היא פנתה לילדה שלפני רגע בעטה במיטותי.
״ ה..הבן המזדיין שלך! הכניס א..את אחותי ל..הריון״ אמרה חנוקה מבכי שזלגו ללחיאה.

"ו..א.." אימי התחילה לגמגם משמחה, ופתאום ראתה את פניה הבוכיות של הילדה
"וזה לא טוב?"שאלה.

You are, and you changed my lifeWhere stories live. Discover now