עמוד, עצור.
אל תשפוט.
אני אוהב,
בדיוק כמוך.
אני גם בן אדם,
אני חי, נשום וקם.
אני שומע מה אתה אומר
מאחוריי.
ואם אני נראה שונה,
ואם אני מרגיש אחרת.
זה נורמלי, זה בסדר.
ממילא בעולם הזה אין סדר.
גם הדעות של חברייך,
שונות מדעותייך שלך.
אוץם אתה לא מכריח
לחשוב בדיוק כמותך.
ואולי בעצם אתה,
הוא זה ששונה ממני.
אתה לא מכיר,
אז אל תשפוט.
קל ופשוט,
בלי צעקות.
אני רק רוצה לחיות.
כמוך, לאהוב ולהיות.
אז למה?
למה מגיע לי,
השנאה הזאת?
אני כמוך, רק רוצה לחיות.
טוב, אני יודעת שהשיר לא משהו.... רק רציתי למצוא השראה.... אז קיצר... גזענות, והקהילה הגאה וכו'.....
