אני הולכת קדימה ואחורה
בעולם שאין לו סוף
מחכה למשב הרוח
שאותי הרחק יסחוף
מלמעלה למטה
אני הפוכה
מה קרה לכוח המשיכה
בכל זאת אמשיך בהליכה
כל הדרכים כאן הן שלי
ומה שלא לטעמי
ישתנה במידי
ויערף ראשו של האחראי
הנשק היחיד
במלחמה נגד המציאות
הוא הדימיון
שלא תיהיה פה שום טעות
ואם אתה רוצה
רק חצי ספל תה
פשוט תשבור את הכוס
אין כאן מנוס
ובכדי להגיע לאנשהו
לא משנה לאן
הדרך לא משנה
כי יש משוגעים מכאן ומכאן
ועל הכובע כמובן
הכי כיף לנסוע
כי זה לא מכונית
וגם לא הרכבת התחתית
וכולנו גדלנו
או אולי התכווצנו
אבל זה בסדר להיות משוגעים
האנשים הכי טובים הם כאלה
