התחלה חדשה

פרק 9:

התהלכתי ברחובות שבכלל לא ידעתי על קיומם, הסתובבתי הרבה, הלכתי בלי תחושבת זמן, רציתי זמן מחשבה לעצמי, הרי הרבה זמן שלא יצא לי לעשות חושבים עם עצמי, אני פה כבר כמעט חודש, הכרתי חברה אחת, יש לי את קים שהיא המשפחה שלי עכשיו ויש לי את איתן, זאת אומרת חשבתי שיש לי אותו, אבל אני לא מצליחה להבין אותו, זאת אומרת שהוא הפכפך, הוא מסוגל להיות הכי נחמד בעולם ושנייה לאחר מכן, הוא יתהפך עלי ואני אצטרך להתמודד עם המשבר הזה, ידעתי מראש שאסור לי להיקשר לאנשים, זה להראות חולשות ואני כבר מזמן הפסקתי לראות את התכונה הזאת, אני בן אדם קשה, אני יודעת ואני לא מאשימה אף אחד חוץ מעצמי, החוסר יכולת הזאת לסמוך ולהתחבר לאנשים נובעת מהפחד שמדרבן אותי להמשיך עם הדרך הזאת, עברתי את זה כל כך הרבה פעמים שאני פשוט פוחדת להתאכזב עוד פעם, אני לא רוצה לאבד עוד אנשים מרכזיים בחיים שלי לכן מראש אני לא נותנת לאנשים להיות מרכז בחיים שלי, המרכז שלי הוא אני ורק אני, עם הזמן אני מאמינה שאוכל למצוא מישהו כזה, מישהו שיפתח את כל החומות בניתי מסביבי ויעניק לי את כל מה שאיבדתי, אני מניחה שלאט לאט המחסומים ירדו ואוכל להיפתח לדרך חדשה עם הרבה פחות אכזבות, אכזבות שהם חלק מהחיים שלנו, ככה אנחנו לומדים לפעמים הבאות שאנחנו טועים, אבל כמה פעמים אני אצטרך ליפול ולקום כשאני לבד? המחשבות המשיכו לרוץ לי בראש והשעה הפכה להיות דיי מאוחרת אם להתחשב בעובדה שאני לא חזרתי הביתה עוד משעות בית ספר, התחלתי להתקדם הבית, עבר לפחות חצי שעה והגעתי הביתה, הנחתי את הילקוט בכניסה וראיתי את קים ישנה בסלון, לקחתי את השמיכה וכיסיתי אותה, עליתי לחדר שלי במחשבה שהיום הזה נגמר בזה שאני נכנסת למיטה ולא יוצאת ממנה עד מחר, אך הפתעתי לגלות שכמובן מישהן טרח לשנות לי את התכוניות, איתן עמד בחדרי ועל פניו הדאגה הופיעה "מה אתה עושה פה?" שאלתי די מופתעת לנוכח העובדה שהוא אצלי בחדר "איפה היית? חיפשתי אותך כמו משוגע" הוא אמר באגרסיביות "להזכירך אני ממש לא חייבת לך דין וחשבון לאן אני הולכת" אמרתי בעצבים "בטח שאת חייבת!! אני דאגתי לך" הוא הרים את קולו וצעד לעברי "צר לי לאכזב אותך, אבל אין לך שום זכות להתערב לי בחיים" אמרתי בזלזול והבטתי הישר לתוך עיניו היפות, היה בהם מין כאב לא ברור, כל פעם שהבטתי בהם פשוט נסחפתי אליהם, הם היו מיוחדות, למרות הצבע הכהה שלהם, הם נצצו בצורה כל כך מיוחדת "למה ברחת ממני היום?" לפתע משום מקום הוא שאל וגרם לי לחזור למציאות "חשבתי שאתה לא מתנשק עם כל אחת" מלמלתי "את לא כל אחת" הוא אמר ועשה צעד נוסף לעברי, הוא שלח את ידו לעבר הלחי שלי וליטף אותי בעדינות, הינו מרחק נגיעה אחד מהשני ושוב הרחתי את הריח המשכר שלו, כל כך רציתי להתעורר בבוקר כשהריח הזה לצידי, אך ידעתי שאלו רק מחשבות מטופשות ללא שום בסיס, הוא הרכין את ראשו לעברי ושוב ריפרף עם שפתיו על שלי, "אני לא.." מלמלתי בין שפתיו, לא הצלחתי להוציא מילה מהפה, גם שפתיו הנעימות נגעו לא נגעו בי ובנוסף הריח שלו שלא יכולתי לעמוד בפניו "את לא מה?" הןא שאל והביט בי, הוא עדיין היה קרוב אלי אך ניתק את המגע בינינו "אף פעם לא התנשקתי" אמרתי בבושה, זה שאני עוד מעט בת 18 לא אומר שאני חייבת להיות מנוסה בהכל, אף פעם לא נתתי לדברים מהסוג הזה להתקרב אלי "את רצינית?" הוא שאל מופתע ושעשוע הופיע על פניו, הנהנתי עדיין מבוישת מהסיטואציה שנקלעתי אליה "אני לא מאמין" הוא אמר מחייך ושוב סגר את הפער בנינו "לפחות יהיה לך נשיקה ראשונה מוצלחת" הוא אמר והבנתי שזה הולך לקרות עכשיו, בבת אחת הוא הצמיד את שפתיו לשני ואחז במונתיים שלי וקירב אותי אליו עוד יותר, אחזתי בלחיו, לשונו ללא אישור חדרה לפי וזאת הייתה הרגשה מוזרה ונעימה, הטעם שלו בפה היה נעים, השפתיים שלו היו רכות ומלאות, אחרי דקות ארוכות בהם הלשונות שלנו עיסו אחת את השנייה הנתקנו זה מזו "יחסית לפעם ראשונה שלך, זאת הייתה נשיקה טובה מאוד" הוא אמר בחיוך ואני הסמקתי, הרגשתי איך בשנייה הלחיים שלי מתחממות וכל זה רק בגלל מילה קטנה שלו, שנאתי את זה שהגוף שלי מגיב אחרת ממה שאני רוצה שהוא יגיב, אבל זה לגיטימין וצפוי לחלוטין, איתן גבר מושך ואני בטוחה במיליון אחוז שכל אחת אחרת שהייתה עומדת כאן במקומי הייתה מרגישה את אותו הדבר אם לא כפול ממני, לא העזתי לחשוב שהילד הזה יהיה הנשיקה הראשונה שלי, לא רציתי להיקשר ולהתחיל משהו שיגמר, אבל כנראה שבפעם הראשונה בחיים שלי אני הולכת לעשות משהו מבלי לחשוב עליו עשרות פעמים, "על מה את חושבת?" איתן שאל כשישבנו במיטה שלי וצפינו בסרט מי היה מאמין שזה מה שיקרה בסופו של הריב הזה "סתם..לא משהו מיוחד" מלמלתי מנסה להתרכז בסרט, אך מישום מקום הוא כיבה את הטלוויזיה וגרם לי להסתכל עליו, שוב העיינים שלו משכו אותו אליו והרגשתי מהופנטת "מתי תיפתחי אלי ותספרי לי מה עובר לך בראש" הוא אמר וניצוץ קטן הופיע על עיניו וחלף אחרי שנייה "סביר להניח שלא אספר לך" אמרתי בכינות "למה?" "אין סיבה להתעסק עם מה שהיה" אמרתי וניסיתי לצאת מהסיצטואציה שקלעתי אלייה, לא רציתי לפתוח דיון על זה וגם לא רציתי שאיתן יחשוב שאני חושבת לגביו דברים לא נכון, הוא המשיך להביט בי ובשנייה אחת סגר את המרווח בינינו ונישק אותי, לא יכולתי להתרגל לטעם שלו בשפתיים, זה היה טעם וניל עדין וכשלשון שלו פגשה את שלי זה הרגיש כיאלו השתלבנו ביחד, הרגשתי מיוחדת, הרי הוא לא מנשק כל אחת ואני בניהן, זאת הרגשה מוזרה, הרי למה דווקא אני, כל בחורה הייתה מתה להתחלף איתי ואני רק חושבת על ההשלכות שעומדות להיות, התנתקתי ממנו והדלקתי חזרה את הטלוויזיה "מה קרה?" הוא שאל בעדינות שלא אופיינית לו "כלום, אני רק רוצה לצפות בטלוויזיה" מלמלתי בשקט ודפדפתי בין הערוצים, חיפשתי מה לראות ולא מצאתי, הרגשתי את העיינים של איתן עלי, מביטות בי ושורפות אותי מבפנים, זה הרגיש משהו, לא יודעת איך זה הרגיש לי אבל היה שם משהו, אני יודעת שאנחנו לא ביחד וסביר להניח שכבר מחר אראה אותו עם מישהי אחרת, אבל לא מפריע לי, כרגע אני איתו ואני לא חושבת על העשרה צעדים הבאים שלי אני חושבת על הרגע ולא מעבר, נמאס לי לחיות בתחושת הפחד "זה לא רק זה" איתן מלמל והבטתי בו "מה?" "את לא רוצה רק לראות טלוויזיה, יש משהו אחר שמפריע לך" הוא אמר "זה כלום" מלמלתי "דברי" הוא אמר והתיישב צמוד אלי כשהוא עדיין מביט בי "למה אני? זאת אומרת..אמרת בעצמך שאתה לא מתנשק עם כולן, למה איתי כן?" שאלתי והוא גיחך, לא נראה לי שזה היה מתוך זלזול אלא מהשאלה שלי, כיאלו שהתשובה ברורה "אני לא יודע בדיוק למה, את משכת אותי, את אחרת" הוא אמר ולא הבנתי מה זאת אומרת אחרת, הבטתי בו במבט לא מבין "אני אסביר לך" הוא אמר בחיוך כיאלו קורא את המחשבות שלי "את לא מתלהבת ממני, או מחפשת את צומת הלב שלי, את מקבלת אותה אפילו מבלי להתכוון, את חוצפנית ואומרת את מה שאת חושבת ישר" הוא הסביר ובחיים לא חשבתי שהוא או כל מישהו אחר יחשוב דבר כזה עלי, אבל אהבתי את זה, מאוד, התקרבתי אליו והטחתי בו את שפתיי באהבה ותשוקה.