התחלה חדשה

פרק 15:

הגענו למקום בו מעשנים בבית ספר, איתן וכל החברים שלו ישבו שם, נכנסנו למקום והתיישבנו, הוצאתי סיגריה והדלקתי אותה, מעשנת בעדינות כדי לא להראות נוכחות גדולה "את לא מתכוונת ללכת לדבר איתו?" שאלתי אותה לוקחת עם שאיפה מהסיגריה שלי "אני ממש לא יודעת מה להגיד.." היא מלמלה מיואשת מעצמה "את מה שאת מרגישה, זה לא כל כך קשה" "זה מאוד קשה לין, למה את לא מספרת לאיתן מה שאת מרגישה?" היא אמרה ונאנחתי, המצב מאוס, מסובך ולא הגיוני, נמאס לי לשבת ולחכות שבוא ינשק אותי, אני מפחדת לעשות צעד לא נכון איתו "זה לא אותו הדבר" אמרתי ושנינו נאנחנו "אני הולכת לעשות את זה" היא אמרה ונעמדה על רגלייה, בהתחלה חשבתי שהיא לא רצינית ותחזור אחרי שנייה, אבל היא הלכה אליהם "לוק אפשר לדבר איתך רגע?" הצלחתי לשמוע אותה, היא הביטה בי בזמן שהם התקדמו, סימנתי לה עם השפתיים בהצלחה והמשכתי לעשן "למה את לא באה לשבת איתי?" הקול של איתן נשמע צמוד אלי וראיתי שהוא יושב לידי "לא הרגשתי בנוח עם כל החברים שלך" אמרתי בכינות "חברים שלי-שלך" הוא אמר והלב שלי פעם מהר, הוא באמת מחשיב אותי לחלק מהם? לחלק ממנו? "אני שמחה לשמוע את זה" חייכתי קלות, הוא הביט בי והניח את שפתיו על שלי, זאת הייתה נשיקה עדינה, נשיקה מיוחדת שלא הייתה לנו עוד, הוא התנתק ממני, זרקתי את הסיגריה שכבר מזמן נגמרה ונאחנתי ביאוש "היי מה קרה בייב?" הוא שאל, פעם ראשונה שהוא זורק לי שם בסגנון הזה, זה גרם ללב שלי להתחמם "אני לא יודעת...אני מפחדת לעשות איתך צעד, משהו לא במקום, שפתאום תכעס ותעלם לי" אמרתי בישירות מוחלטת, ידעתי שזה קשה נואש ולא מתאים לי להגיד דבר כזה, אבל לא יכולתי להשאיר את זה הלב יותר "בואי" הוא אמר ומשך בזרועי, הוא לקח אותי לפינה מרוחקת והתיישבנו על מין ספסל קטן "אני יודע שלפעמים אני בלתי נסבל, ואי אפשר לקלות אותי ואני לא מכניס אנשים ללב מהר, אבל את זה משהו אחר, לא חוויתי את זה אף פעם, את יקרה לי" הוא אמר ודמעה בוגדנית ירדה מעייני "למה את בוכה?" הוא שאל וניגב את עייני בעדינות "אני אוהבת אותך" אמרתי והבטתי בו, חיכיתי שהוא יגיד משהו, אך הוא לא אמר דבר, הוא פשוט שתק ובהה בי, הביט לתוך עייני בלי לומר מילה, הרגשתי רע, ידעתי שלא הייתי צריכה להגיד את זה, נעמדתי על רגלי והלכתי, התקדמתי וראיתי את רין ולוק מתנשקים מול כולם, לרגע שמחתי, או לפחות ניסיתי, איתן לא קרא לי ולא בא לכיווני, הוא נשאר לשבת במקום שהייתי בו לפניי שניה, רין התקדמה אלי "מה קרה?" היא שאלה כשהרגשתי שהדמעות מאיימות לצאת "בואי נלך" אמרתי והתקדמתי, היא נצמדה אלי ועצרה אותי "מה קרה לין? דברי!" היא אמרה וסיפרתי לה הכל, פרט פרט, היא הייתה בשוק בדיוק כמוני ולא הבינה מה פשר ההתנהגות הזאת, בדיוק כמוני "אני באה לישון אצלך, אני ממש לא מסוגלת לישון שם" אמרתי והיא הנהנה וחיבקה אותי, נסענו מהר הביתה, לקחתי כמה פריטים שבטח אצטרך להיום ומחר והלכנו לבית של רין, הנסיעה עברה בשקט, אף אחת לא רצתה לדבר, וככל הנראה שגם לאף אחת לא היה חשק, ואני רק עסוקה בעיינים שלי במקום לשאול אותה מה היה עם לוק, נכנסנו הביתה, הנחתי את הדברים בחדר שלה ונשכבנו על המיטה "לא סיפרת לי מה היה עם לוק" אמרתי בחיוך "לא משהו חשוב, אנחנו ביחד" היא אמרה מדוכאת "זה שאני מאוכזבת לא אומר שגם את צריכה" "אני יודעת, פשוט כןאב לי בשבילך" היא אמרה והערכתי אותה הרבה יותר, אף פעם לא היו לי חברים כאלה שיחווה איתי את הכאב ויהיו איתי ברגעים של משבר "אני מעריכה את מאוד, באמת, אבל אני סקרנית לשמוע" אמרתי בחצי חיוך "קראתי לו לבוא לדבר ושפכתי את כל מה שהיה ליבי, הוא הביט בי במבט הזה שלו וחיכה שאסיים לדבר, כשסיימתי לספר לו הוא חייך ואמר שהוא חשב שכל הזמן הזה לא רציתי אותו למשהו רציני, ואז הסברתי שמהרגע הראשון רציתי אותו ואז נישק אותי מול כולם ואמר לי שעכשי כולם יודעים שאני שלו" היא סיימה לדבר וכל כך התרגשתי בשבילה, היא ילדה מיוחדת, היא עדינה ונעימה וכייף להיות בחברתה "אני ממש שמחה בשבילך, את לא מבינה אפילו כמה" אמרתי והמשכנו לדבר, דיברנו כל כך הרבה שלא הרגשתי שהזמן עובר, הרגשתי שהעיינים שלי נעצמו ונרדתי.

קמתי בחדר של רין והעפתי מבט בשעון והשעה הייתה שבע וחצי בערב, רין לא הייתה בחדר, סידרתי את שיערי והלכתי לחפש אותה בסלון "רין?" קראתי ולא היה קול, נכנסתי לסלון וראיתי אותה ואת לוק יושבים וצופים בטלוויזיה "בוקר טוב לך" רין אמרה בחיוך "אני לא אפריע לכם, אני אלך לחדר" אמרתי בנימוס "בואי לראות איתנו סרט, איזה מפריעה בראש שלך" לוק אמר וטפח על המקום לידו, התיישבתי ליידם וצפינו בסרט, לאחר שהסרט נגמר לוק הביט בי בצפייה "מה?" שאלתי לא מבינה "מה עם איתן?" שאל פתאום "הוא החבר הכי טוב שלך אתה לא אמור לדעת?" "אני יודע, אני פשוט רוצה לשמוע את זה ממך" הוא אמר ולרגע שקלתי אם לפתוח את הסיפור הזה שוב, אבל מיד הבנתי שממש אין לי כוח לדבר על זה "אין לי כוח לדבר על זה, וגם תכף מתחילה משמרת הערב שלי, אני אלך להתארגן" אמרתי והלכתי לחדר, לבשתי גינס צמוד וגופייה חלקה , נעלתי את נעלי הסניקרס שלי ולקחתי את תיק הצד שלי עם כל מה שאני צריכה "ליל שמתי לך בתיק מפתח אבל אני אחכה לך ערה" היא אמרה, הודתי לה ובאתי לצאת מהאוטו "חכי אני אקח אותך" לוק אמר, הוא נפרד מרין לשלום ושנינו נכנסנו לאוטו "אל תוותרי עליו" הוא פתאום אמר "הוא בחיים לא חשב שהוא יצליח לאהוב מישהי אחרי החברה האחרונה שלו, את מוציאה ממנו דברים טובים" הוא אמר שקוע בנסיעה "אני אזכור את זה תודה" אמרתי בחיוך, הודתי לו על ההסעה וירדתי מהאוטו.