אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד

פרק 11: date day

זואי~

התעוררתי לחדר לבד, איזה באסה שקלואי לא פה. צלצול קטע לי את המחשבות על קלואי והקים אותי מהמיטה.

'בעלי לעתיד' היה על הצג, "הלו מותק" ענה "היי" "הכנתי לך הפתעה, מה דעתך על דייט היום בערב?" "בשמחה, באיזה שעה להיות מוכנה?" הסכמתי במהירות "אה האמת שאין לי דרך להביא אותך, מצטער. תמצאי מישהו שייקח אותך ותגידי לי מי זה ואני אשלח לו את הכתובת, לך זאת הפתעה" אוף, ומה הקטע שהוא לא יכול להביא אותי? אז למה הוא קובע? הוא תמיד עושה לי הפתעות, אני מתה על זה אבל אני לא אוהבת לא לדעת דברים "אוקיי, אני אחפש ביי נשיקות, מתגעגעת" נאנחתי בהסכמה "מתגעגע אלייך מחכה לראות אותך בערב" התעלם וניתקתי.

הלכתי לחדר אוכל וראיתי את כולם, אכלנו, צחקנו, דיברנו והיה ממש כיף, באמצע הארוחה דור קרא לי שנייה הצידה, "כן?" שאלתי "אני חייב עזרה, יש סיכוי שאת אומרת לאמנדה שאת צריכה ללכת לחבר שלך או למשפחה שלך לאיפה שהוא?" שאל, איזה טיימינג יש לו! "האמת שאני יוצאת לדייט היום בערב, אין לי מושג איפה ורן לא יכול לבוא לאסוף אותי, אתה יכול להקפיץ אותי?" שאלתי אותו והוא חייך "יופי! אז נצא קודם ותעזרי לי לסדר את הכל? ואז אני אקפיץ אותך לרון." אמר בהתלהבות, הילד בהחלט מאוהב "אוקיי, רון ישלח לך את המקום בוואטסאפ" אמרתי לו וחזרנו לחדר אוכל בזמן שאני שולחת לרון הודעה עם המספר של דור "לאן הלכתם?" אמנדה שאלה בחשדנות, בבקשה שהיא לא מקנאה בגלל הקטע שהיה לפני כמה שנים.

"סתם, רון לוקח אותי לדייט היום ואין לו מכונית אז דור הסכים להקפיץ אותי" אמרתי לה וחייכתי אליה, היא נראתה יותר רגועה כשנזכרה שיש לי חבר, אני צריכה לדבר איתה על זה.

אחרי ארוחת בוקר הלכתי עם דור לקניון, וקנינו את כל מה שצריך, את השאר ניקח מהפנימייה. והלכנו לארגן את הכל.. בינתיים דיברתי עם ראיין וריילי שיעשו את החלק שלהם.

~אמנדה~

ראיתי טלוויזיה לבד בחדר, דור הקפיץ את זואי לחבר שלה וראיין וריילי ביחד בחדר של ראיין. אחרי שהצלחתי לעבור בכל ערוצי הטלוויזיה הקיימים ולא מצאתי משהו נוסף לראות ריילי נכנסה כועסת "מה קרה?" שאלתי "ראיין מפגר" ענתה בכעס והתיישבה על המיטה "מה הפעם?" שאלתי "הוא חושב שיותר טוב לילד ללמוד בבית ספר רגיל, בבית מאשר ללמוד פה!" "רצי" התחלתי להגיד "איתי!" קטעה אותי ריילי "פשוט תירגעי, תעשי את מה שהכי מרגיע אותך" אמרתי לה, ככה דונה תמיד אומרת "אוקיי, בואי!" הושיבה אותי על הכיסא ליד השולחן כתיבה שלה שהפכה לחצי שולחן איפור והתחילה לאפר אותי "רגע מה?!" שאלתי, אני לא אוהבת להתאפר "רק קצת, ואז אני אלביש אותך, זה כמו לשחק עם ברבי אבל יותר טוב" קראה בהתרגשות "את צוחקת עליי" מלמלתי "מה?" שאלה ואני שמתי לב לשינוי מצב הרוח שלה אז החלטתי לזרום "כלום, אמרתי רק לא מכוערים" תיקנתי את עצמי מהר "אל תדאגי" אמרה לי והתחילה במלאכה בסופו של דבר הייתי כולי עדינה ויפה, היא סידרה לי את השיער יפה ואיפרה אותי עדין מאוד מאוד.

כשבאתי להוריד את הכל ראיין הגיע ושם לי כיסוי עיניים על הראש "מה קורה פה?!?!?" חצי שאלתי חצי צרחתי "את באה איתנו, יש לך הפתעה" ריילי צחקה "עאלק רבתם, ריילי את שחקנית טובה יותר משחשבתי" צחקתי "היי, לא לצחוק על חברה שלי" ראיין אמר ושמעתי שהוא נישק את ריילי, איזה דביקים "אתם ביחד ורק דור נסע עם זואי, אני אמורה לקנא שהם כבר שעתיים ועוד לא חזרו?" שאלתי את ריילי וראיין מתלבטת עם עצמי בדרך למכונית "אל תדאגי לדור, הכל בסדר" ראיין הרגיע אותי.

כשהגענו, אחרי חפירות שלי על המקום וצחקוקים בין ריילי לראיין שיכלתי רק לשמוע, ראיין עזר לי לצאת מהאוטו ונסע עם ריילי מהמקום. מה לעזאזל קורה פה?! חיכיתי כמה שניות לפני שהורדתי את הכיסוי עיניים שלי 3.....2.......1..