אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד

פרק 12: איך הגעתי לפה?

כשהגענו, אחרי חפירות שלי על המקום וצחקוקים בין ריילי לראיין שיכלתי רק לשמוע, ראיין עזר לי לצאת מהאוטו ונסע עם ריילי מהמקום. מה לעזאזל קורה פה?! חיכיתי כמה שניות לפני שהורדתי את הכיסוי עיניים שלי 3.....2.......1.. וראיתי קיר בטון. אוקיי, יותר חשוד, התקדמתי לקיר וראיתי שמודבק אליו דף הפוך. הלכתי והורדתי את הדף מהקיר והיה כתוב שם:

'אמנדה.

אני כנראה לא פה, תיקחי את המפה ותגיעי לאיקס, אולי אני מסתתר לך שם.'

לקחתי את המפה שהייתה ליד וכיוונתי את עצמי למקום, כשראיתי עוד שלט הבנתי שצדקתי:

'אמנדה, אני לא יכול לחכות לראות אותך. אולי אני באיקס הבא?.'

הפעם ראיתי מתנה ליד הפתק, שרשרת כסף עם לב קטן שנפתח ויש בו תמונה של שנינו. לקחתי את המפה הבאה ורצתי למקום, מקווה שזה דור הפעם. כשהגעתי היה זוג מתנשק ליד הפתק, יותר על הפתק, איזה פדיחות "סליחה" "כן" הילדה ענתה "אתם רואים את הפתק הזה? אני צריכה אותו, אתם יכולים להביא לי אותו?" "כן, יש את הפתק ואת המתנה גם אותה?" שאל הנער "עטפה בסגול ולבן?" "כן" ענה "אז כן" צחקתי והוא נתן לי את הכל הלכתי קצת הצידה ושמעתי "מה? חשבתי שהמתנה היא בשבילי" הילדה קראה, "לא, המתנה היא לילדה הזאת, דור מכין לה משהו" ענה הילד, הוא מכיר את דור? טוב, לא משנה פתחתי את הפתק והיה כתוב בו:

'אמנדה

אני לא הייתי פה הפעם, אבל את קרובה, אני מבין שפגשת את חבר שלי טום (נכון זה לא היה רק הוא שחיכה לך?) קחי את המפה ואולי אני באיקס הבא.'

צחקתי, ברור שאם הוא חבר של דור הוא יהיה סטוציונר, מתוך כל החבורה של ראיין ודור שניהם הכי פחות ערסים וסטוציונרים. פתחתי את המתנה והיו שם נעלי עקב שחורות מושלמות, איך הוא ידע בדיוק מה אני אוהב?

הלכתי מהר לאיקס הבא והוא היה על החוף! ושם ראיתי אותו בכבודו ובעצמו. הוא עמד והסתכל על השקיעה, איזה מושלם הוא. באתי וחיבקתי אותו מאחורה "די דניאל, את לא מבינה שיש לי חברה שאני אוהב" אמר "ואיך קוראים לה?" שאלתי, עכשיו הוא כבר קלט שזאת אני.

"את" הסתובב והדביק לי נשיקה "מה באמת? מה עם דניאל?" שאלתי בקנאה "סתם מישהי מלפני שאת הגעת שחושבת שבאתי לים בשבילה" "והיא צודקת?" "כן ברור, הכנתי לך מלא פתקים ומתנות כדי שתבואי לים ותראי אותי עם מישהי אחרת" אמר בציניות "אוקיי אז אני אלך לקרוא לה ואתקשר לראיין, רק שנייה" אמרתי בצחוק והתחלתי ללכת "בואי כבר יקרועה" קרא לי מרחוק "הנה, לא צריך לצעוק" אמרתי וראינו את השקיעה מחובקים, ביקשנו מאחת המלצריות שתצלם אותנו על הרקע של השקיעה ואחרי שהשמש שקעה הלכנו לכיוון המכונית, "אז למה כל המתנות האלה? ואיך בחרת את הנעליים?" "הכל זה בשביל המסעדה שאנחנו הולכים אליה, זה כדי שיהיו לך דברים יפים כי את באת מאוד מבולגנת, וזואי עזרה לי לבחור בדיוק מה." "אז אתה רוצה אותי בלי בגדים? או עם בגדים מבולגנים?" הוספתי "כל כך נכון, אבל יש שמלה, אני פשוט מפגר" אמר והסתובב חזרה לים, כשהגענו הוא יצא מהמכונית והביא עוד שתי קופסאות. אני בינתיים יצאתי מהמכונית וחיכיתי לו "הנה מותק" אמר כשהתקרב אליי וכשהגיע נתן לי נשיקה גדולה ופתח את שתי הקופסאות, באחת הייתה שמלה לבנה, משיפון. ובשנייה הייתה עוד שמלה וורודה, מיני, צמודה, יותר למועדונים. "אתה היית רציני? אני לגמרי צחקתי" אמרתי, מסתכלת בהלם על השמלות המדהימות האלו, הוא כל כך רומנטי.