Love Between The Walls

פרק שני.

התעוררתי לצלילי חריקת צמיגים. וראשי  נחבט בכיסא הנהג. דלת המושב האחורי נפתחה והשוטר מיהר להוציא אותי מהניידת, ולהוריד את האזיקים שלחצו על פרקי ידי. השוטר הוביל אותי בזהירות אל שער הכניסה, שהיה בגובה שלושה מטרים יש לציין. טוב אם אני רוצה לברוח מכאן אז טיפוס על השער הוא לא אפשרות. המשכנו להתקדם בערך קילומטר וחצי עד שהגענו למבנה הראשי. זה היה מבנה עתיק מין מבצר או טירה. צריחים צצו מכל מקום וחומה גבוהה הקיפה את כל המבנה. שלא נדבר על התעלה העצומה שהדרך היחידה לעבור אותה היא רק בעזרת הגשר הנפתח שכרגע הוא דלת המבצר הזה.
אחרי שהשוטר צעק כמה פעמים הגשר ירד ובפתח הכניסה לטירה או למבצר הזה נצבה לה אישה צעירה שנראית בשנות השלושים לחייה. שיערה הבלונדיני היה אסוף ברשמיות והיא לבשה בגדים מחויטים. היא נראתה חיוורת למרות כל האיפור ששמה כדאי להסתיר זאת. הבטתי בה שוב סוקרת אותה פעם נוספת. ציפורניה היו שבורות, סדוקות ולא מטופחות. היא לבשה חצאית שחורה וז'קט תואם, היא נעלה נעלי עקב שחורות. וכשניסיתי לפענח את מבטה כשלתי, הפרצוף שלה היה בו משהו, משונה.
לפתע היא החלה לצעוד לעברנו רעש העקבים שלה נשמע בבהירות.
ואז  היא נעצרה מולי.
"אז את אמיליה הלא כן?" היא שאלה והנהנתי במהירות.
"טוב, תודה לך אדוני השוטר אנחנו נסתדר מכאן." היא אמרה במרץ, והתחילה להוביל אותי אל תוך ביתי החדש.
נכנסנו אל הבניין הראשי. עתיק כמו כל המקום הזה.
"כאן את תלמדי, תאכלי ואם תתנהגי כמו שצריך אולי גם תבלי" המבטא הבריטי שלה היה כל כך כבד שחששתי שהאוזניים האמריקאיות שלי לא יעמדו בזה. היא הראתה לי את המטבח ודיברה על תורניות אוכל. היא הראתה לי את חדרה שהיה וורוד יותר מין המקובל.
" האגף הצפוני של הטירה שייך לגברים, הדרומי לנשים, האם זה מובן?" המהמתי לה לא מייחסת לה תשומת לב רמה.
"המכבסה נמצאת באגף המזרחי ובבקשה אל תרדי למרתף, הוא רדוף." הבטתי בה מקווה שהיא לא משוגעת ושהיא תאמר שזו בדיחה, אבל לא. היא רק נעצרה מול דלת עץ ישנה.
"פה את תגורי מהיום, יש לך בגדים חדשים בארון והשותפה שלך כרגע בלימודים, אגב הלימודים מתחילים בשבע בדיוק. תשני היטב" הבטתי בה לא מוציאה מילה רק מביטה בעיניה האופרות כשלי.
הודיתי לה בנימוס ושניה לפני שהיא הלכה לדרכה עצרתי אותה.
"אה מיס, אני לא יודעת את שמך." אמרתי מבוישת מכך שאני צריכה לשאול זאת.
"אני לא מבינה למה זה מהווה בעיה אבל את יכולה לקרוא לי כמו ששאר התלמידים קוראים לי, המנהלת אליזבת, ארוחת הערב תתקיים בעוד שעה תבואי מוכנה עם בגדים ראויים."  הנהנתי והודיתי לה פעם נוספת והבטתי בה עד שהיא נעלמה בקצה המסדרון.
עמדתי מול דלת העץ אוחזת בידית הזהב העגולה ומסובבת אותה. ואז בתנופה קלה דחפתי אותה נותנת לה לחשוף את מראה החדר החדש שלי.
הוא היה רחב שתי מיטות ניצבו בכניסת החדר כל אחת מהן ניצבה בצד אחר של החדר ובאמצע החדר ממש מול הכניסה ניצב לו חלון גדול שהשקיף על החצר. בכל צד של החלון ניצבו פינות כתיבה אישיות ובחדר האמבטיה היו זוג אמבטיות וארון בגדים בכל צד בחדר.
הנחתי את התיק שלי על המיטה המסודרת והנקייה שככל הנראה הייתה שלי.