(4) 4128

19 3 0
                                    

״אני צריך להשתין״ שמעתי אותו אומר.
בלי להגיד מילה הסתובבתי.
ככה זה היה כל הזמן, ואם כמה שקשה לי שהוא שומע הכל אני עדיין עושה את זה.
זה משהו ש״מכונה״ בחיים לא תבין, הרצון הזה לפרטיות. הרצון לשקט וקצת להרגע מכל מה שקורה מסביב.
***
הוא חזר למיטה שלו בזמן שאני קפצתי משלי, אבל בדרך היומן שבוא כתבתי הכל נפל ביגלל התנופה החזקה מדי שלקחתי בקפיצה.
״תוכנית בריחה?״ הוא מלמל, אוי יופי עכשיו הוא יודע על התוכנית שלי. הכל נהרס.
״אני יכול לעזור?״ לפתע שמעתי אותו... לעזור? טוב לא חשבתי על עזרה ממשהו..... בכל זאת עברו שלושה ימים מאז שהוא הגיע. הבטתי בוא קפוא במקום. ״אני יעזור לך תאמיני לי! אני טוב בלהרביץ ל״מכונות״ האלה...״ לפתע הוא נישמע כל כך ילדותי. אבל זה עניין רציני. אני עדיין שותקת. רק חושבת וחושבת על הצעד הבא. ״אוקיי״ אני עונה לו אחרי 2 דקות שלמות שעברו ‏בשתיקה אני יודעת שזה 2 דקות כי ספרתי את השניות תוך כדי שחשבתי על מה לענות לו. אני יודעת שזה מסובך אבל אני גם מצליחה לישמוע מוזיקה באוזניות ותוך כדי ליקרוא ספר, ואני יבין על מה מדובר.
״אבל אני עוד לא יודעת ממש מה התוכנית.. רק רשמתי כמה דברים על המצלמות והשעות...״ הוא לא ענה לי. לא הבנתי מה לא בסדר. הוא היה נירא משותק. עד שהוא אמר את זה ״יש לך כל יפה את יודעת?״ פתאום קלטתי שזאת הפעם הראשונה שדיברתי איתו... כל השלושה ימים האלה עברו בהנהונים עם הראש של כן ולא. ״תודה?״ אני כימעט לוחשת.
***
אני מרגישה תקוע. השעה 3:30 בלילה הדלתות סגורות ואני ערה ביגלל מחשבות על העתיד.
מה אני יעשה? ״פססס״ לפתע שמעתי אותו אומר. ״מה?״ עניתי לו בחזרה, ביכלל חשבתי שהוא ישן.
״אני חושב שיש לי רעיון שיעזור לקדם את התוכנית מאוד״ זה מעניין... חשבתי שהיא יעזור לי רק בקטע הפיזי. ״אוקיי מה הרעיון?״ הקול שלי נישמע אחרי דקה של מחשבה בתוך החושך. ״אני הכרתי כאן משהו, הוא גאון מחשבים! סוג של האקר״. עוד משהו לצרף? באמת זה תוכנית שלו? אבל הוא גאון מחשבים! כל קטן צעק בראשי. נכון, גאון מחשבים זה באמת רעיון נהדר וזה נישמע טוב מכדי להיות אמיתי. הוא בטח לא היה כזה מושלם כמו שהוא נישמע. אבל אני חייבת לנסות. ״אוקיי תכיר לי אותו מחר״ אמרתי בחזרה. ״סגור״ שמעתי אותו עונה.
***
עכשיו 8:23, הגיע הזמן ליפגוש את הגאון הזה שלו.
״היי 4015!״ הוא צעק לו מרחוק. וגיא נופף בחזרה. לא ראיתי טוב איך הגאון שלנו נירא אבל המספר שלו זה 4015. אני יודעת שזה נורא שאנחנו ניקראים במספרים אבל אם נצעק את השמות שלנו ה״מכונות״ יכחו אותנו. לאן? לא יודעת אבל הבן אדם הראשון והאחרון שצעק על מישהו שהשם שלו זה ליאור ולא 4081 חזר שבור ומאז אותו יום הוא לא צעק או דיבר שוב. ״דרך הגב, מה המספר שלך?״ לפתע הוא שאל והוציא אותי מהמחשבות.
״4128״.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Aug 10, 2016 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

My name is JaneWhere stories live. Discover now