~~סוף העולם על פי רותם

~~פרק 3

טוב, חיכיתי קצת, וכנראה שזה סתם מצפצף.
טיפשים.
זרקתי אותו על הרצפה.
ודרכתי.
וסובבתי.
וירקתי.
הם לא יפריעו לי עכשיו.

אני מוציא מהשידה שליד המיטה אקדח.
10 סמ אורך.
9 ממ קוטר.
עוד שתי מחסניות.
נשים אותם בחגורה.
אחת מהם ריקה.
נו, שיהיה.
'סאבי, הולכים'
אני חושב את זה.
מממ... נראה שהוא הבין.
נייס, כלב קורא מחשבות.
טוען את האקדח.
ויוצא מהבית לדרך.

ציפור עפה מעליי.
*קא-בום!*
הציפור כבר לא עפה.
סטרייק.
סאבי רץ עם הראש למעלה.
ובשבריר שניה הוא תופס אותה בשיניים.
באמצע הנפילה שלה.
'כלב טוב סאבי'
אני חושב את זה.
תבינו, אני לא יכול לדבר.
או לא רוצה.
הכל תלוי איך אתה מסתכל על זה.

בואו ואני אסביר לכם איך נראה הנוף.
חורבות.
אין בתים מפוארים ובניינים גבוהים.
אין בתים מפוארים ובניינים.
אין בתים מפוארים.
אין בתים.
אין.
הכל מדבר.
הכל.
מדבר.
מכירים את השיחים שמתגלגלים במערבונים?
אפילו את זה אין.
מה שיש זה דיווידים.
ומחנות ריכוז.