אהבה ומה שביניהם

פרק 38

הרמתי את ראשי וזה היה תומאס, הורדתי אוזנייה אחת ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי אותו הוא צחק וענה ״לומד פה?״, ״מה? ממתי?״ שאלתי, הייתי בשוק אף פעם לא ראיתי אותו פה.. ״מתחילת שנה, את שקועה מידי בציורים שלך״ ענה, תכלס הוא צודק.. דיברנו קצת ואז המשכתי לצייר, ניגמרו השלוש שעות הכי מהירות בחיים שלי.. לא הספקתי לסיים את הציור שלי. אוף!
סידרתי את המקום שלי אמרתי להתראות לגברת גרין ויצאתי לכיוון הכיתה, יד נגעה בכתפי הסתובבתי וזה היה תומאס ״מה את בורחת?״ ״לא בורחת, יש עכשיו שיעור מתמטיקה ואני לא מאחרת לשיעור הזה״ עניתי. ״אוקיי.. תקשיבי״ אמר
״כן?״ שאלתי
״מה את עושה היום בערב?״ שאל. ״לא יודעת, למה?״
״היום שנה חדשה וסתם רציתי להיפגש איתך״ הוא אמר וכבר הגענו לכיתה שלי ״אני אדבר איתך כבר״ אמרתי נישקתי את לחייו ונכנסתי לכיתה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד רון וחלמתי בהקיץ על תומאס.
אנחנו נמצאים בחדר אדום שמעוצב בסגנון ישן ואני לבושה בבגדים רומיים ויש לי סלסלת פירות ביד.
הוא מצייר אותי, המבט החודר שלו שחוקר את גופי מביך אותי ואני משפילה מבט.
הוא מסתכל עליי ומצקצק בלשונו "אני לא יכול לצייר אותך אם תמשיכי לזוז" אמר והתקרב אליי.
התיישבתי,"יופי עכשיו כל הציור שלי הרוס!" מלמל בזעם.
"אז בוא נשפר אותו" לקחתי את המכחול ואת הצבע השחור והתקרבתי אליו,ציירתי על פניו זקן צרפתי.
" הא ככה?" שאל וצחקתי מהמראה המגוחך שלו. הוא הכניס את היד שלו לצבע הירוק וניגב אותה על הלחי שלי.
התחלנו לצחוק ולעשות מלחמת צבעים.
"רייצ'ל? רייצ'ל תתעוררי!" קולה של ג'ודית המורה המושלמת שלי למתמטיקה פוצץ את החלום שלי.
קלטתי שיש לי חיוך מטומטם על הפנים והוא ירד מיד.
"מצטערת" אמרתי.
"נמשיך,תפתחו בעמוד 201" אמרה וחזרה אל מקומה ליד הלוח. הסתכלתי על רון שחיקה את המבט המאוהב שלי.
"טיפש" מלמלתי
"הוו רומיאוו רומיאוו" מלמל ונאנח.
הראתי לו אצבע שלישית.

**********

היום נגמר והלכתי הביתה.
כשהגעתי הביתה הסתכלתי בחלון וראיתי שמזג האוויר מעונן.
שמעתי את הפלאפון שלי רוטט ובדקתי אותו
הודעה מאת תומאס
תומאס:מה קורה יפה?
אני:מצויין ואיתך?
תומאס:בסדר
מה לגבי היום בערב?
אני:נראלי ירד גשם בלילה
תומאס:אז מה,אני אבוא לפגוש אותך.
אני:בגשם?
תומאס:כן
תגידי
אני:?
תומאס:יש לך מישהו להתנשק איתו כבר?
*ברגע שהוא שלח את ההודעה הזאת החיוך הטיפשי שלי התרחב*
אני:בנתיים לא
תומאס:הא
רגע רגע רגע!!
מה זאת אומרת בנתיים?!
אני:בנתיים זאת אומרת שבנתיים אין לי,אבל אולי ב12 יהיה..
תומאס:אסור לך להתנשק עם אף אחד.
אני:למה?
תומאס: כי אני אקנא
*כמעט שברתי את הפלאפון שלי*
תומאס:וגם כי את שלי.

"תצבטו אותיי!" צרחתי "שלוו!! אני שלוו!" התחלתי לקפץ משמחה בביתת.
"רגע,רגע,תהיי קול רייצ'. שחקי אותה קשה להשגהה!"

אני:הא נכון,שכחתי לשאול את רשותך..טיפשה שכמותי!
רשמתי לו בציניות.

תומאס:נכון ואין לך רשות. את *שלי*.
צווחתיי ואז השתקתי את עצמי כדי שהשכנים לא יחשבו שרצחו אותי וחותכים אותי לחתיכות.
"שלוו!!" לחשתי בהתלהבות.
אני:ממתי אני שלך?
תומאס:מאז שקבעתי.
אבל אם זה לא טוב אז זה בסדר:/

"לאלאלא! זה מצוייןן!" צעקתי עם עצמי
אני:טוב? זה מצויין
אבל בקצב הזה,הנשיקה היחידה שתהיה לי תהיה עם הדובי. #גשם
תומאס:הגשם לא יעצור אותי!
טוב חיים שלי אני חייב לזוז,אני אראה אותך ב12
אני:חחח ביי

כמו בלרינה הסתובבתי לי מצד לצד בחדר ומעל ראשי מרחפים לבבות.
הוצאתי שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים ושמתי על המיטה.
התיישבתי לעשות שיעורים במתמטיקה.
העיניים שלי התחילו להסגר והנחתי את ראשי על השולחן.

רעש של רעם העיר אותי קפצתי בבהלה.
הורדתי את הדף שנדבק לי לפנים.
הסתכלתי על השעון,23:30.
הסתכלתי בחלון וראיתי בחוץ סופה.
"המצב לא נראה כל כך טוב,נכון דובון?" אמרתי לדובי שלי
לקחתי את הפלאפון
3 הודעות
אמא:מתוקה, שמעתי שיש אצלכם סופה, אל תצאי מהבית במזג אוויר כזה אוקיי?
והחלונות סגורים? תדליקי חימום שלא תתקררי.
אוהבת מלאא❤
אני:אוקיי אמא והחלונות סגורים,גם אני❤

הייתה הודעה גם מביי
ביי:אני נורא מקווה שהבית שלך עף בסופה.
לא מאמינה שסיננת אותי!
אני:חחחחח ישנתי
צילמתי לה תמונת מצב של הפנים שלי(נשארו סימנים של מה שכתבתי על הדף)

תומאס שלח לי הודעה
תומאס: לבוא?
אני:עדיף שלא,גשום מידי:(

"רק אני ואתה נשארנו דובון" אמרתי ונשכבתי על המיטה.

הודעה מתומאס

******************************
היייי, מצטערת שאני לא מעלה בפרקי זמן קצרים, עכשיו התחלתי את כיתה יא׳ ואני עוד יותר אמעיט בלעלות פרקים בגלל הבגרויות והמבחנים שיהיו לי.
אני מצטערתת אני אנסה לעלות פרקים יותר ארוכים כדי שזה יהיה מספק בכך שאני לא אעלה הרבה.
אוהבת אתכםםם❤️❤️❤️