texting>>liam payne<< hebrew

16.

נמ קמרון:
"איו,  את הילדה שהקיאה?" החיוך שלי נעלם.
שמעצי אותו נכון? "מה את עושה כאן?  לא רציתי לםגוש אותך" ליאם מתקרב.

"ליאם!" הארי אומר. "תיהיה נחמד,  מה היא עשתה לך רע?"

"היא עוקבת אחרי וזה מטריד או.י ומעמבן,  אני שונא אותה."
אני מתחילה לנשום מהר,  הסיוטים שלי התגשמו ולא עשיתי שום דבר שזה יגיע לי.

"מה קרה ילדה קטנה? את תלכי לאמא הביתה ותבכי?"
"תינוקת!תינוקת!תינוקת!" הוא אומר ומתקרב לפנים שלי, אני מתחיחה לרעוד,  אני רוצה לרוץ אבל אני לא מצליחה לזוז .
אני עוצמת את העניים שלי חזק ומתחילה לצעוק עד שקול מושך אותי החוצה ואני פותחת את העיניים.

ליאם עומד מעליי,  אני שוכבת על ספה? "את בסדר?" הוא שואל ומהר מתכופף כדי להגיע לגובה שלי אבל אני זזה.
"מ-מה קרה?" אני ממלמלת,  הקול שלי צרוד כי לא שתיתי כלום.
ליאם לוחש להארי משהו באוזן והוא עוזב כדי לעשות מה שליאם אמר לו.

"שבאתי אלייך התעלפת והבאתי אותך לפה.  את בסדר? את צרחת"
חלום?זה מה שזה היה? זה לא היה אמיתי.

"כן" אני מצליחה לומר.
אני חוזרת בחזרה אליו והוא מחייך.
"זה נחמד שיש פרצוף יםה לשם יםה קמרון"
הוא אומר בשקט.
אני מסמיקה ומסובבת את הפנים שלי אבל ליאם מסובב את הפנים שלי בחזרה אליו.

"אל תסתתרי לאב!"

"כמה סמן הייתי חסרת הכרה ?"

"משהו כמו 30 דקות" הוא עונה ואני מהנהנת

"אז... אולי כדאי שנדבר?"הוא שואל ואני מסכימה.

"חשבתי שאת לא רוצה לפגוש אותי?" הוא שואל

"הארי יכול להיות מאוד משכנע" אני אומרת לו וצוחקת .
"איך את מרגישה?  ראיתי שהקאת."

"הקאתי כי הייתי לחוצה לפגוש אותך" אני אומרת לו והוא מושך אותי קרוב אליו.
"את לא צריכה להיות,  מה את עושה מחר?"

"כלום האמת"

"נפלא! תפגשי אותי פה מחר"
אני מהנהנת ועומדת.

"אני צריכה להתקשר לאח שלי ולקרוא לטיילור "

•

•

•

"אני לא מאמינה שאת יוצאת לדייט עם ליאם!" טיילור צורחת בהתרגשות כשאני מתארגנת בחדר מלון שלנו

"גם אני!" אני מסתכלת במראה
"את נראית בסדר תפסיקי לדאוג!" היא אומרת לי ואני נושמת עמוק.

הנסיעה לארנה הייתה קמרה בגלל שלא היו שום פקקים.
כשהגעתי לשם ישר זיהיתי את האוטו של ליאם בגלל שהוא עמד לידו.
נפרדתי מטיילור והלכתי אליו.

"היי", לחשתי בביישנות והוא חייך
"היי" הוא אומר ופותח לי את הדלת.

(לימדתי את הנכד שלי להיות מנומס. *פרצוף של דמעות של גאווה*  ה.כ)

הוא נכנס אחריי ומתחיל לנסוע "היית פה פעם?"
אמי צוחקת ועושה לא עם הראש.
"לא!" הוא צוחק
"גם אני לא " ,
הוא מחנה את האוטו ואנחנו הולכים למקום , מושיבים אותנו איך שאנחנו נכנסים.

"מה אני יכולה להביא לכם?" המלצרית שואלת.

"קולה" ליאם אומר ומחייך בנחמדות

"פפסי" , אני אומרת לה ומודה לה.

(מי שותה לעזאזל פפסי ה.כ)

"את מכירה אותי אבל אני לא מכיר אותך"

"טכנית,  אני מכירה את ליאם פיין,  לא אותך באמת!" אני מציינת והוא מחייך

"אני כבר אוהב אותך" הוא אומר ואני מחייכת
"עדיין לא אמרת משהו מטריד...."
(מילת המפתח היא עדיין ידידי ה כ)

"הו,  א י עדיין מדמיינת אותך בלי חולצה!" אני קורצת ואז צוחקת.
"בוא נשחק 21 שאלות"

"למה את אלרגית?" הוא מתחיל.

"בוטנים, מה אתה רוצה בעציד שלך?"

(תני כיף אחותי ברוכה הבאה למשפחת האלרגים,  אנחנו חיים בסביבה סטירילית ה.כ)

"ילדים" הוא אומר

"מתי את מסיימת ללמוד?  כי כאן אנחנו לא יכולים לצאת מבחינה חוקית עד שזה יקרה.
דרך אגב יום הולדת שמח!"

"איך ידעת?"
הוא צוחק

"הארי!"

"תודה, אני מסיימת עוד שבועיים תודה לאל! אני לא סובלת את בית סםר "
אני מספרת  לו

"אני יודע איך את מרגישה. מה את רומה לעשות אחרי התיכון?"

"לא! זה התור שלי" , הוא עושה חא עם הראש

"את שאלת אותי איך גיליתי על היומולדת שלך" הוא מרים את הגבות שלו ואני מגלגלת עיניים.

"אני רוצה להיות אחות"

•••••••••••••••••

שלום לכם אנשיי,  איט איז אייי הבנאדם אשר כותב לכם אתזה.

אתם רוצים את החדשות הרעות קודם או הטובות?
הרעות.

החדשות הרעות הן,  שעוד 2 פרקים נגמר הספר! 

החדשות הטובות הן יש 2 , יש המשך לזה.

ועכשיווווווו הגיע זמני להצעניין בחייכם,  איך היה לכם היום הראשון???

שלי היה סבבה.

אז כמו שהבטחתי לכן אתמול העלתי היום פרק מה שאומר שאל תדאגו,  יהיה פרק גם כמו שהבטחתי ביום שבת. או בשישי.

למרות שבקקה מערכת שלי אני לומדת עד 1 מחר [יום שישי]

אזזזזזזזז אין לי ככ מה עוד חהגיד.

נתראה ביום שבת.
ישלי ארון לסדר.

N✨