Truth Or Dare

פרק 8- נקמות ודמעות

"למה את?" הוא שאל בפליאה ואחז בפניי קרוב, "כן, למה אני? למה החלטת להפסיק את הזיונים ולרצות קשר, יכולת לבחור כל אחת, למה אותי?" שאלתי במהירות, מקווה שהבין אותי ולא יכריח אותי לחזור על זה. 
"למה את..." תהה, לרגע, רק לרגע. 

"אני חושב שזה התחיל במסיבה," אמר והסתכל עליי, "תמיד הסתכלתי עלייך, על כמה שאת יפה. פשוט אף פעם לא חשבתי שתהיי עוד אחת מהבנות המזדמנות, את היית יותר מזה." הקשבתי בתשומת לב רבה, התיישבתי בישיבה מזרחית על מיטתו ושמרתי על קירבה, קרוב, אך לא קרוב מידי.
"אני מניח שהתנגדת לי, אני אהבתי את זה. כולן הסתכלו עליי כמו אל איזה אל יווני," חיוך זחוח עלה על פניי, "ואני התנהגתי אלייך כמו כלבה אמתית." הוא חייך גם ואחז בידיי, שפתו את התחתונה נקלעה בין שפתיו, אך עדיין צל של חיוך נשאר.

"המשכתי לרדוף אחרייך, אני לא אשקר לך." אמרתי והבטתי בו בדאגה. "כן היו כמה זיונים בצד, אבל לא הפסקתי לחשוב עלייך." השפלתי את מבטי אל ידינו האוחזות זו בזו, אגודלי עבר על פרק כף ידו הלוך חזור. כמובן שידעתי שהוא דפק בנות בצד, אני לא תמימה, פשוט זה קצת מאכזב...

"הפעם האחרונה הייתה ביום שלימדת אותי בהפסקה, כי רציתי אותך וסיפרתי לי שיהיה לך דייט עם ג'קסון, וכעסתי. עלייך, על ג'קסון, על כולם... אבל בעיקר על עצמי, כי רציתי אותך לעצמי ואת לא רצית אותי." גם הוא השפיל את מבטו.
"ברור שרציתי אותך," אמרתי בקול צרוד והרמתי את מבטי אליו, "פשוט לא אהבתי את הדרך שבה הראת לכולם שאני שלך," הוא חייך אליי חיוך קטן. 

"ואז היה היום הזה אצלי..." המשיך לדבר, ראיתי שהיה לו קשה, וגם לי היה קשה. "כעסתי על עצמי מאוד, אבל ידעתי שאמשיך להילחם עלייך. אחותי הייתה אוהבת אותך, היא שנאה שהייתי מביא בנות הביתה, היא התחננה לחברה קבועה."  הוא חייך חיוך עצוב והרמתי את ידי אל פניו. 

"והינה את," הוא הרים את ידו לפניי, "פה מולי, ואני מרגיש כמו הבנאדם הכי בר מזל ביקום." חייכתי חיוך גדול כל כך שחשבתי שהוא יקרע מהפנים שלי. 
"אני לא הולכת לשום מקום צ'ייס," נפלנו יחדיו על המיטה, מחובקים אחד בשני. "יופי," מלמל ונשק לראשי ארוכות. 

"אתה חושב שזואי וברנדון ישנים?" שאלתי בזדוניות. "נראה לי שכן, מאוחר. למה?" אמר וגבותיו עלו בבלבול. קמתי ממיטתו וחיטטתי בתיקי, הוצאתי ממנו איילינר שחור. "אני הולכת לעשות מסע נקמה, אתה בא?" הוא קם במהירות ממיטתו וחיפשתי בתיק לעוד משהו.
הוצאתי מהתיק אודם אדום וירדנו בשקט לעבר החדר של ברנדון. 

הדלת של חדרו של ברנדון חרקה במעט כשנכנסנו. זואי הייתה רדומה בין זרועותיו של ברנדון שנחר בעוצמה בלתי אפשרית. עכשיו אני מבינה למה הוא למטה וצ'ייס למעלה.
"אני על זואי," הכרזתי והלכתי לכיוונה.