פרק 17

384 16 0
                                    

פרק 17:

היינו כל כך קרובים לנשיקה הוא התקרב אלי עם הפנים המושלמות שלו. הוא עמד לנשק אותי זאת שהוא קורא לה האחות הקטנה שלו. הייתי חייבת לעשות משהו להפסיק אותו. השתעלתי "אני מצטערת" אמרתי "זה בסדר סשה אני מצטער אני לא יודע מה ניכנס בי" "זה בסדר אלון קורה" אמרתי מצטערת על הרגע היפה שהיה יכול להיות לי איתו כל בת אחרת הייתה רוצה עכשיו להיות במקומי.

התרחקנו אחד מהשנייה. באתי לצעוד לכיוון הספה אבל מעדתי ומזל שאלון היה שם הוא תפס אותי. "תודה" אמרתי הוא רק חייך והסית את המבט. "אתה יודע שאסור שביני לבינך יהיה כלום כי אחרת תפוטר וגם תיכנס לכלא" אמרתי מודאגת "אני יודע פשוט אני לא מבין למה רציתי לעשות את זה אני הרי רואה אותך רק בתור אחותי הקטנה שעכשיו הולכת להביא לעולם את האחיין שלי"
חייכתי והסמקתי אבל הייתי גם עצובה. הוא מתחרט שהוא רצה לנשק אותי. "אני חושב שכדי שתישארי במשרד שלי לנוח ואני יבוא לקחת אותך לחדר שלך שאני אסיים לעבוד טוב?" "כן אני אשאר לנוח בתנאי שתישכב לידי עד אני ארדם" אמרתי לו "אוקי" שנינו הלכנו לספה נשכבנו אחד ליד השנייה הוא חיבק אותי ולאט לאט נרדמתי

כשהתעוררתי אלון לא היה בחדר והשעה הייתה מאוחרת כמעט חמש בצהריים שעה שאין בה אף אחד בבית ספר. שלחתי לאלון הודעה והוא לא ענה לי התקשרתי אליו והוא גם לא ענה לי יצאתי מהמשרד שלו והתחלתי לחפש אותו.

יד נגע בי "הו היינה את" קול מודאג של בן אמר. הסתובבתי וראיתי את שון. "מה אתה עושה פה?" שאלתי מופתעת. "אני חייב לדבר איתך וחיפשתי אותך מלא זמן גם בחדר שלך גם אצל האחות גם בבית חולים" "חיפשת אותי בבית חולים? למה שאני יהיה שם?" "כי את בהריון" "אז זה לא אומר שמהרגע שאני בהריון אני יהיה שם כולם הזמן" אמרתי עצבנית רוצה להוציא עליו את כל הרעל שלי.

הריון עונש או מתנה?Where stories live. Discover now