"ג'ון אני לא יכולה לעזור לך אם לא תעזור לי" אליסון המשיכה לנסות לשכנע את ג'ון לתת לה יותר מידע
"מצטער" הוא ענה ושתה מכוס המים שלו
"אליסון אנחנו יכולים לדבר?" פיטר צץ מאחוריה והיא גילגלה את עיניה
"לא" היא הסתובבה והמשיכה ללכת אחרי ג'ון שהספיק להתרחק
"ג'ון, אני יכולה להיות לטובתך ואני יכולה להיות נגדך, מה אתה מעדיף? אני יודעת את הסוד שלך אבל אני רוצה שזה יבוא ממך" אליסון אמרה וסוף סוף תפסה את תשומת לבו
"את נשמעת כמו מורה" הוא אמר מנסה להתלוצץ אך קולו היה לחוץ והיא המשיכה להילחם איתו במבטה עד שנכנע "מה את יודעת?"
"אתה רוצה שאני אגיד את זה פה?" היא לחשה כשג'יימס עבר לידם ונעצר
"אליסון, אל תגנבי אותו ליותר מדי זמן הא?" הוא חייך חיוך מעצבן ותפח על כתפה לפני שהלך
"בואי נצא לסיבוב" הוא אמר ושניהם יצאו מהבניין להסתובב ברחובות העיר ושמרו על שקט עד שיצאו מטווח של כל אוזן חטטנית אפשרית "מה את יודעת?"
"אני זוכרת אותך, אני לא יודעת איך שינית את התדמית שלך כל כך הרבה אבל אני זוכרת אותך" אליסון אמרה מניחה את ידה על כתפו וזיכרון טיפס במעלה מוחה כשהביטה בעיניו
"את חדשה פה נכון?" ילד בערך בן 16, עם קול גבוה, חיוך מתוק וחולצה ורודה ניגש אליה בזמן שציירה לעצמה במחברתה "איך קוראים לך?" הוא התעקש אף שהיא לא ענתה לו והתכווצה בכיסאה בביישנות "את נראת כמו אמה, אני אקרא לך אמה" הוא חייך וניסה להעביר את ידו בשיערה אך נעצר כשנרתעה בסלידה אחורה
"מה אתה עושה??" היא שאלה ובקולה היה פחד לא מוסבר, הוא ציחקק בקול, מסתיר את חיוכו עם ידו מעל פיו ואליסון הביטה בו מופתעת
"יש לך שיער כזה מהמם! את חייבת לתת לי לסדר לך אותו פעם" הוא אמר ממשיך לקבל ממנה מבט חוקר "אז את לא הולכת להגיד לי איך קוראים לך?" הוא שאל שוב וחיוך קטן נפלט על פניה
"אמה זה עדיף" היא אמרה והוא צווח בקול
"זה הילדה שלי!" הוא פלט צרחה של אושר והיא צחקה בביישנות "או! הנה החיוך היפה שרציתי לראות! אל תסתירי אותו יפיופה, עכשיו בואי איתי ונתחיל להכניס אותך לעניינים פה" הוא קם ממקומו ומשך אותו בידה
"מה אתה? מלאך?" היא שאלה והוא צחק בקול
"מלאך זה תיאור מדויק אבל בת.ז. אני דיוויד למרות שכולם קוראים לי דיווה" הוא הושיט אליה את ידו והיא הרימה את גבותיה בהפתעה
"דיווה?" היא שאלה מנסה להסתיר את הגיחוך שכמעט ונפלט לה
"את יודעת... במקום להילחם בסטריוטיפ על הגיי... תאמץ אותו."
"דיוויד, אני זוכרת איך היית הילד היחידי שניסה לקבל אותי בפנימייה הזאת, למרות שהייתי קטנה ממך בשנתיים, ואני זוכרת איך בזכותך הכרתי כל פינה ופינה שם, מהסיפריה הסודית ועד המחששה, אני זוכרת שהיית כמו אח בשבילי" היא חייכה והניחה את ידה על לחיו "אבל כל האשמות נגדך יתבטלו ברגע שידעו שאתה גיי"
"אמה?" ג'ון שאל המום "מה קרה לשיער שלך? ולפנים שלך?" הוא אמר בשוק וחקר את פניה בבלבול, היא חייכה חיוך עצוב, חיבקה אותו בחום ולאחר מכן הביטה בו ואכזבה ניכרה בעיניה
"אני לא אחשוף אותך דייב, אתה עשית יותר מדי בשבילי בכדי שאגמול לך ככה, אבל אני לא מבינה למה אתה מסתיר את עצמך? דיוויד שאני מכירה בחיים לא היה מסתתר מאחורי אישה וחליפה, ההפך, הוא היה מציג לראווה את כל מה שאחרים היו חושבים שצריך להתבייש בו. אז מה קרה ב8 שנים האלה שגרם לך להשתנות ככה?" אליסון שאלה ומבט מאוכזב בעיניה
"אמה את לא יודעת הכל, את לא יודעת כל מה שהגאווה שלי במי שאני לקחה ממני, את לא יודעת כמה אני אוהב את בקה" הוא נשם עמוק עוצם את עיניו "לכל מקום שהייתי הולך אנשים היו מתייחסים אליי כחוליה חלשה, עוף מוזר. במשך שנים ניסיתי להתקדם לדרגה הזאת ורק כשהגעתי לתחתית, צבעתי את הבלונדיני מהשיער, ולבשתי חליפה שחורה סוף סוף לקחו אותי ברצינות. ואז פגשתי את בקה, היא המלאך השומר שלי, לכל מקום שהבאתי אותה איתי היא הקסימה את כולם ופילסה בשבילי את הדרך למעלה. אני אוהב אותה, גם אם לא בדרך הזאת, אני לא יכול לעשות לה את זה." הוא נאנח והוריד ממנו את ידה של אלי
"אתה לא חושב שמגיע לה את האמת?"
"לפעמים האמת עדיפה להישאר קבורה, והשקר יכול להיות הדבר הנכון" הוא אמר וליטף את לחיה
"דיוויד..." היא מילמלה בתסכול והוא חייך חיוך קטן
"זה ג'ון עכשיו" הוא אמר והיא השחילה את ידה בשלו והתחילה להתקדם חזרה לבניין "אני מתגעגע אליך, את יודעת?" הוא שאל מבטו אליה והיא חייכה חיוך עצוב
"מחקתי את כל החלק הזה מהחיים שלי דייב, אני כבר לא הילדה שהכרת" היא אמרה וקולה כמעט ונשבר באמצע המשפט
"את תמיד תיהי אמה בשבילי" הוא אמר והידק את אחיזתו בידה
"אני יכולה לעזור לך אתה יודע, אני אעשה שהחקירה תיהיה סודית ואפילו אשתך לא תדע" היא התעקשה והוא נאנח
"לא יודע, אני חושב שזו הדרך של הגורל להגיד לי שזו לא המשרה בשבילי" הוא נאנח מביט למעלה לעננים במבט חולמני ואליסון תפסה בראשו והחזירה אותו לקרקע
"או, שזה הדרך של הגורל להגיד לך שהחיים השקריים האלה חייבים להסתיים" היא הציעה וכעס נרמז בקולה
"אני מצטער אמ' את לא יכולה להתערב בזה" הוא אמר וסימן לה להיות בשקט כשנכנסו לתוך הבניין
"או! הנה אתם! חיפשו אחריכם בכל מקום, כבר חשבו שברחת" ג'יימס התנפל על השניים בשניה שנכנסו
"למה שאני אברח אם אני לא אשם?" ג'ון חייך ולווה על ידי מאבטחים חזרה לקומת המשרדים
"נו, הוצאת ממנו משהו?" ג'יימס שאל בהתלהבות ואליסון גילגלה עיניים והלכה ממנו
"לא" היא ענתה לא יוצרת קשר עין
"באמת?" הוא חייך לעצמו, נכנס לגוגל תמונות וחיפש דיוויד אוהר
תגיבוווווו
YOU ARE READING
department 31
Actionאליסון מגיעה "במקרה" למחלקה מיוחדת במשטרה שחוקרת את המקרים שאף אחד אחר לא מצליח לפצח. היא מתקבלת מבין מאות הנבחנים ומוכיחה את כישוריה כבר במקרה הראשון. היא פוגשת את פיטר שמהרגע הראשון מסתקרן לגביה ומנסה לשבור את החומות שסביבה כדי להבין למי היא מתנהג...
