little black dress-עברית

פרק 10-לא אני

כשנכנסתי לבית הקפה היא כבר ישבה שם,התיישבתי מולה "למה אתה לא רוצה לשבת פה?" היא שאלה והצביע על המקום לידה בזמן שעשתה פוזות של מופתעת תצלומי הפאפארצי,עברתי לשבת על ידה והיא שמה את כף ידה על שלי,מלצרית הגישה לנו את התפריט ופול שמר על הדלת בגלל צלמי הפאפארצי,ילדה בערך בת 9 ניגשה אלינו "אפשר להצטלם איתך?" היא גמגמה "ברור לאב" חייכתי,אימא שלה מצלמה אותנו והן הלכו,לפתע הילדה חזרה "המשקפי שמש שלך יפות" היא אמרה כמעט חולשת,צחקתי ונתתי לה אותן "תתחדשי" אמרתי היא החזירה אותן ואמרה "אני לא יכולה לקבל אותן,הן שלך" ונסה צחקה צלו מרושע,הסתכלתי עליה ובפרצוף של 'מה מצחיק?' נתתי לילדה את המשקפיים והוצאתי מכיסי זוג נוסף "יש לי שניים,תחברי" חייכתי אליה,היא בחרה את הזוג שאהבתי יותר,משקפי רייבן מסוג טייסים עם מסגרת כסופה "תודה" היא אמרה בהתלהבות וחיבקה אותי חזק,שמה את המשקפיים על פניה ורצה להראות לאמא שלה "למה צחקת?" שאלתי את ונסה "זה לא משנה" היא אמרה ושמה את ידה על הרגל שלי "נסה תשמעי,אני לא רוצה עדיין שידעו ש-" התכוונתי להגיד שלא רציתי שידעו שאנחנו ביחד אבל היא קטעה אותי הנשירה,הרחקתו אותה ממני והיא עשתה פרצוף נעלב,צחקקה ונישקה אותי שוב,כעת כבר באמת התרגזתי,שמתי שטר של חמשים דולר על השולחן "זה מספיק גם בשביל מונית.לבית שלך!" אמרתי בכעס והדגשתי את העובדה שהיא לא מוזמנת אליי כרגע.יצאתי מבית הקפה עצבני,הגעתי הביתה והלכתי לישון,כש קמתי ונסה ישבה על יד מיטתי,היא הייתה נראית עצובה "ון?הכל בסדר?" שאלתי וליטפתי את לחיה,עדיין כעסתי עליה אבל אני לא יכול לראות מישהו בוכה,במיוחד לא בחורה ובמיוחד לא אם אני מכיר אותה. "אני צריכה להגיד לך משהו" הסתכלתי בה מבולבל "זאת לא אני" אמרתי "אני יודע"