פרק 15-בית חולים

1K 41 1
                                    

שמעתי את הנייד שלי מנגן,זה לא עניין אותי,אפילו לא שמעתי אותו,ישבתי מחוץ לחדר המיון,הנייד היה בכיס של לואי,הוא לקח אותו קודם כשהתקשר להזמין אמבולנס לונסה,ישבתי בחדר ההמתנה,במסדרון הארוך,חיכיתי לרופא שיגיד מה מצבה,לואי ענה לפלאפון "הלו?כן הוא פה,זה בעייתי,כן,לא אנחנו בבית חולים עם ונסה,לא ממש בסדר,קומה שלוש חדר 107,בסדר,תסע בזהירות,ביי" לואי אמר מקוטע,הוא החזיר את הנייד לכיסו "זה היה זאין,הוא בדרך לפה" לואי אמר והתיישב לידי,נשמתי עמוק,טיפות זעה הברישו את מצחי,לא היה חם,זה היה מלחץ,שפשפתי את ידי זו בזו "אני תיכף חוזר" לואי אמר,ליאם התיישב על השולחן מולי,הוא שם את ידו הימנית על כתפו "יהיה בסדר" הוא אמר,דמעה איימה לזלוג במורד לחיי "מה אני אגיד לזאין?מה אני אגיד לרופא?לפאפארצי?" שאלתי אותי "לגבי זאין תספר את האמת,כל השאר תתן לפול לטפל בזה" הוא אמר,פול הנהן מאחורינו,הוא הסתובב,אמר להתראות והלך.

לואי חזר עם כוסות משקה חמות "מצטער בנים,אבל היה רק שוקו" הוא אמר,נייל הסתובב "הו!שוקו" אמר וחטף כוס אחת,הוא הגיש לליאם ולי וזרק את מחזיק הכוסות לפח,דקות ספורות לאחר שסיימנו לשתות שמענו רעש של מעריצות צורחות ופתאום זאין הגיע,הוא חיבק אותי "אל תלחץ,הכל יהיה טוב" הוא אמר "ממש קר בחוץ" הוא הוסיף כשהתיישב,המשכתי להחניק את דמעותיי,בטני התהפכה כששמעתי נעליים הולכות לכווננו "אתם פה ל-וואן דיי מצטערת" הרופאה התלבלה,היא נענה במהירות את ראשה וסידרה את שרוולה בניסיון כושל להסתיר צמיד צבעוני שכתוב עליו את שמותינו "אתם פה לוונסה אני מניחה" היא אמרה קמתי במהירות ממקומי,משכתי באפי והסתכלתי בה מלא ציפייה,זאין ונייל נעמדו לידי,כל אחד שם את ידו על כתפי "כן..?" לואי שאל כשהבין שאני לא מסוגל לדבר,ליאם נעמד כמעט בצמוד אליי,היה נראה כאילו דואג לה כמוני,הרופאה פתחה את פיה והתחילה לדבר בטון רועד

little black dress-עבריתWhere stories live. Discover now