●נ.מ אנה●
"חגורה?" לין שאלה אותי
"כן יאלה את מוכנה כבר לנסוע?!" זה היה אולי הפעם החמישית שהיא שאלה אותי מאז שנכנסנו למכונית
"נו תסעי כבר!" אחרי עוד חמש דקות היא נזכרה שיש מסיבה והתחילה לנסוע
"מה יש לך את ככה לחוצה?" שאלתי .
היא קיווצה את העיינים
"לחוצה? אני ? אוי אנה את מתחילה לדמיין דברים .." היא הכחישה והסתכלה שוב אל הטלפון
אני חייבת לראות מי זה בטלפון!
בידיוק שלין עשתה פנייה ימינה חטפתי את הטלפון במהירות כך שלא תראה והחבאתי מתחת לירך
"תגידי את בטוחה שאת יודעת איפה הבית הזה? אנחנו מסתובבות במעגלים כבר שעות!" לין הסתכלה עליי מבולבלת
"מה זאת אומרת , ברור שאני יודעת!" גוון הקול של לין עלה במקצת אך לא הערתי לה למרות שזאת דרך טובה מאוד לדעת שהיא משקרת
טוב העיקר שיש סיה ברדיו.
לקחתי את הטלפון של לין מהירך אך בידיוק הוא החל לצלצל
" תביאי לי את זה " לין חטפה אותו מידי וניתקה את השיחה
"חטטנית" היא סיננה ופערתי את פי
סליחה?
.....
אחריי חצי שעה הגענו למסיבה שמסתבר שהייתה בבית של השכן, אין ידעתי! בטוח לין זוממת משהו!
כמובן שנכנסנו כל המסיבה הייתה מלאת ריח של אלכוהול והמון שיכורים מרוחים בבית.
"תגידי איפה אדם ? הוא לא היה אמור לפגוש אותנו בכניסה?" שאלתי את לין אחריי שהגענו כנראה לסלון
"כנראה גם הוא מתעקב.. כן " היא הסתכלה לצדדים וחזרה להסתכל עליי
"טוב את מוכנה להסביר לי מה קורה כאן?" נמאס לי כבר מכל ההצגות
היא מילמלה ממש בלחש משהו והסתכלה בטלפון, ומיד אחר כך תפסה את ידי לחצר בו הדי גיי נמצא ,
"לין את מוכנה כבר לספר לי מה לעזאזל קורה כא..-" "- אנה סתמי את הפה כבר!" לין התעצבנה וסתמתי את הפה ,
כי ברגע שהיא פותחת את הפה לא יוצאים מזה.
האמת אני לא מבינה מה יש לה לעשות בחצר , יותר אלכוהול , יותר אנשים, ויותר מוזיקה.
או שנפגשים עכשיו עם אדם, באמת שאני כבר לא מבינה כלום.
"שלום לכולם!" הדי גיי צרח במיקרופון
מה הבעיה של האנשים בעולם הזה?
שלום אדוני,
למה אתה צורח? בישביל זה המציאו את המיקרופון לעזאזל!
אחריי שהדי גיי צרח עוד במיקרופון והרס לי עוד את האוזן הוא העלה איזו להקה לבמה , שהם עלו היה חושך אז לא יכולתי לראות מי הם היו
"אנה מאמי! אולי תביאי שתייה ? " לין שוב אמרה בקול גבוה ואפילו לא הסתכלה עליי אך האמת זה בידיוק מה שהתכוונתי לעשות אז לא התווכחתי איתה
" הלכתי להביא!" הודעתי , צרחתי..
מי סופר?
"אנה!" נשמע פתאום במקרופון השם שלי וכולם נהיו בשקט
דממה.
אור זרקורים עליי ואני לא זזה
הקול מוכר לי אך אני מדחיקה אותו
"אנה!" נשמע שוב שמי במקרופון והפעם אני מסתובבת לאט ובטוח
מולי אני לא רואה כלום אך תאט לאט הכל מתחיל להתבהר ואני מקבלת תמונה יותר ברורה
לפתע נדלק האור על הבמה ואני רואה את ליאו .
"אני אוהב אותך"
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך
המשפט מהדהד לי בראש
אני מתקרבת לאט לאט לבמה
הוא מושיט את ידו אליי
אני לא לוקחת אותה
כמעט . כמעט נפלתי בפח , אבל אז נזכרתי באיך שהייתי רק התערבות בישבילו , שהייתי רק משחק .
דמעות מתחילות לעלות אך לא יורדות .
"אנה אני כל כך מצתער , אני אוהב אותך , לא נתת לי להסב..-" "-אל" אני עוצרת אותו בגסות
"אני לא רוצה לשמוע עוד שקרים שלך"
אני מפנה את ראשי ממנו והולכת לכיוון היציאה
בדרך אני רואה את לין מסתכלת עליי במבט עצוב
...
שהגעתי לביתי זה הכה בי
אני אוהבת את ליאו!
אני
אוהבת
את
ליאו!
רצתי מהר ככל שאני יכולה לבית השכן וחיפשתי את ליאו
" סליחה ראית פה את ליאו?" שאלתי את כריסטינה משכבת יא
היא סימנה לא בראשה עם חיוך מתנצל
וככה כולם הגיבו .
אני לא מאמינה.. העברתי יד בשערי ונאנחתי
פספסתי אותו
יצאתי אל הכניסה בריצה ונתקלתי בגוף קשיח
"סליחה" מילמלתי והרמתי ראשי לעבר הנער
"אנה.." הוא מילמל וליטף את לחיי
הסתכלתי שעייניו והבנתי כמה הץגעגעתי אליו
דמעות החלו לצוץ וליאו מיד משך אותי לחיבוק
"חשבתי שאתה כבר התייאשת ממני" מילמלתי לתוך חזהו
"אני בחיים לא יתיאש ממך" הוא מילמל לתוך אוזני ונשק למצחי
התנתקנו מהחיבוק והסתכלנו אחד על השניה
"נו?" שאלתי
"אתה מתכוון לנשק אותי או מה?" לחשתי וחייכתי
ליאו חייך גם ורכן לעברי
"אני אוהב אותך" ליאו חייך אליי שהתנתקנו
"גם אני אוהבת אותך" חייכתי ונמשכתי לזרועותיו במיידיות
אני די בטוחה שזה הפרק האהוב עליי❤
YOU ARE READING
אנה וליאו-סיפורי ערסים
Romance"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו מתה לעוף "רק רציתי לוודא שהמסר עבר" הוא אמר בלחש וחייך בשחצנות הוא עזב את ידי נותן לי ללכת, ומשאיר אותי במיליון שאלות, מי הוא חושב שהוא?! ============ תמיד אומרים שההפכים נמשכים.. *גמור* •אזהרה• עלול להכיל תכנים מיניים ק...
